מדריך בסיסי למשתמש - ISTDP
מדריך למשתמש – ISTDP
הגישה פותחה על מנת לאפשר למטפלים להגיע כמה שיותר מהר ובטוח לחומרים לא מודעים אצל מטופלים ועל מנת לאפשר למטופלים להיות במגע עם רגשות מודחקים כדי לפתוח צוהר לחיים של חופש ובחירה במקום חיים של פחד וסבל.
חביב דאבנלו היה זה אשר פיתח את הגישה וניתן ליישמה ולשלבה בקליניקה ללא קשר לגישה הטיפולית אשר אתם עובדים איתה.
המטרה העיקרית של הגישה היא כאמור לפלס את הדרך אל האדם אשר נמצא מאחורי ההגנות והחרדה.
המדריך יאפשר לכם הכרות ראשונית ובסיסית עם הגישה ואתם מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה אשר עולה בעקבות הקריאה וכן להצטרף למגוון אפשרויות הלמידה.
למה להרגיש?
מטפלים שואלים פעמים רבות למה להתעקש עם מטופלים שירגישו את הרגשות שלהם, ולמה להתעקש על רגשות מסוימים ולא אחרים. בעיקר הדבר נכון לגבי כעס.
ראשית, אין חובה להרגיש כל רגש - העניין החשוב הוא מהי הבעיה שהמטופל רוצה לפתור ואז איך הרגשת הרגשות שלו עוזרת לו להתקדם אל עבר המטרה שלו בטיפול. כמובן שאם הוא רוצה להיות קרוב אינטימית ויש לו קונפליקט לגבי קרבה ואינטימיות אזי קרבה ואינטימיות יקבלו מקום מרכזי בטיפול והרגשות אשר המטופל מכסה ומתרחק מהם חייבים להיות מורגשים. אם המטופל מפנה כעס כלפי עצמו הרי שהוא מרגיש כעס אבל שומר על אחרים מפניו ולכן המטרה תהיה לעזור לו להרגיש את הרגשות באופן שישחרר אותו ולא יפגע בו בטיפול כך שבחייו יוכל להיות חופשי. כל מקרה לגופו ובהתאם לכל מטופל ומטופל. כמובן שללא מנעד רגשי רחב לא יהיה למטופל חופש פסיכולוגי וגמישות פסיכולוגית בחייו. וכן הקונפליקט המרכזי בחיינו הוא לאהוב את מי שאנחנו כועסים עליו ולכעוס על מי שאנו אוהבים (בולבי) ולכן שילוב רגשות מעורבים אלו בטיפול באופן העמוק ביותר הוא אקוטי ביותר וחלק מהותי מהגישה. הכל הוא על הרגשות המעורבים והאפשרות לחיות עם ניגודיות משלימה זו - "הפרדוקס הוא האמת" - יונג.
**************************************************************************************************
שלב ראשון : ברית טיפולית - על המטפל והמטופל להיות ברורים מאוד לגבי העבודה שלהם יחד. תת המודע אוהב ערפול - המטרה : לפתח בהירות כדי לאפשר רגשות מורכבים ומעורבים ולא דפוסים מורכבים אשר גורמים לסבל.
ברית טיפולית – הסכמה על הבעיה, המטרה ואופן העבודה שלכם עם המטופל. תתפלאו אבל למטפלים ומטופלים יש רעיונות שונים לגבי המרכיבים של הברית הטיפולית אשר גורמים לטיפול להיות תקוע. מטופלים מגיעים אלינו אמביוולנטיים ויש להם רגשות כלפינו, רוצים אך חוששים, זהו המצב הטבעי של כל מטופל ומטופל וזו לא בעיה אבל עלינו להתייחס לכך ולגבש הסכמה מודעת עם המטופלים לגבי מרכיבי הברית הטיפולית.
דוגמא : מהי הבעיה שתרצה שאעזור לך בה?
מטו': אני סובל מחרדות.
מטפ: תודה רבה שאתה כל כך כנה. זה מצוין. האם אתה שם לב לחרדה כעת?
מטו': כן, זה כל הזמן קורה ואני לא יודע מה לעשות.
מטפ: האם תרצה שאעזור לך לשים לב לחרדה הזו כעת כדי שנוכל לווסת אותה יחד?
מטו': כן, אשמח.
מטפ: איפה אתה שם לב לחרדה הזו פיזית בגוף?
מטו': קשה לי לנשום.
מטפ: מה אתה מרגיש באזור החזה שקשה לך לנשום?
מטו': לוקח נשימה עמוקה.
מטפ: לקחת נשימה עמוקה, שמת לב לכך?
מטו': כן.
מטפ: האם תרצה שנעזור לך להרגיש את הרגשות אשר החרדה מכסה כדי שתוכל להרגיש אותם ולא להיות חרד מהם?
מטו': כן.
מטפ: יש לך מושג למה אתה חרד כאן איתי?
מטו': אני לא סומך עלייך, אתה אדם זר.
מטפ: מהם המחשבות שיש לך לגבי הטיפול?
מטו': הייתי כבר בטיפולים והם לא עזרו.
מטפ: טיפול מסוים שהיית בו שגורם לך לפחד כרגע כאן איתי?
מטו': כן, הטיפול הקודם.
מטפ: אז כאשר אתה מגיע לטיפול אנחנו רואים שיש לך רגשות כלפי הטיפול/המטפל הקודם אשר עוברים אליי ואז אתה מתייחס למטפל הקודם וחושב שאני אהיה כמוהו, זה נשמע הגיוני?
מטו': כן.
מטפ: תרצה שנראה מה אתה מרגיש כלפי המטפל הקודם?
מטו': כן.
מטפ: ספר לי מה קרה שם שעורר את הרגשות שלך כלפיו.
בדוגמא הזו המטופל נכנס לטיפול עם השלכה כלפי המטפל הנוכחי אשר קשורה לטיפול הקודם. עזרנו למטופל לשים לב לחרדה שלו ואז להשלכה שלו. מטופלים מגיעים אלינו עם כל המידע ואומרים לנו את מה שאנו צריכים לדעת באותו הרגע, דרך טיפול במה שהמטופלים מגיעים איתו ומה שכרגע נמצא מולנו (במקרה הזה – חרדה השלכתית –) אנו יכולים לעזור להם להתחיל להיות במגע עם רגשות לא מודעים במקום עם דפוסים של הגנות וחרדה), אנו לא לוקחים היסטוריה כאשר הגנות וחרדה פועלים מכיוון שהמידע שנקבל יהיה מעיני הדפוסים ולא מעיני האדם. אנו עוזרים למטופלים לפנות כנגד הדפוסים, לפתח יכולת התבוננות ברגשות, בחרדה , בדפוסים (מודעות) ולעבוד אתנו אל עבר הרגשות שלהם – ברגע שהאדם יוכל להרגיש את הרגשות שלו נוכל לקבל מידע מהימן אודות חייו.
אנחנו כל הזמן משדרגים ומעמיקים את הברית הטיפולית – כל העת. הברית הטיפולית היא גם תנאי וגם התוצאה של טיפול מיטיב.
שלב שני : לפנות נגד הדפוסים : להפריד בין רגשות לחרדה והגנות
על המטופל לפנות נגד הדפוסים ולבחור בחלופה הבריאה – הרגשות שלו כדי שהטיפול יתקדם. על המטופל להפריד ולדעת היטב את ההבדל בין הרגשות הבריאים שלו לבין הגנה וחרדות. מטופלים מתבלבלים בינהם כל העת וחשוב מאוד באופן חוויתי לעשות את האבחנה.
תמיד יש להראות למטופל את שני הצדדים של המסבע – מצד אחד הדפוס אשר הוא רגיל אליו ואשר גם נותן לו רווחים אבל מעכב אותו בחייו ומצד שני האפשרות להתקדם ולהשתחרר מדפוסים מעכבים דרך הרגשת הרגשות שלו.
דוגמא :
אני לא יכול לעשות את זה, זה קשה מדי.
מטפ: אתה פונה כרגע לאותו הדפוס של לא יכול ואשר מזלזל בך ומפחית מערכך, זו דילמה עבורך, אתה רוצה להתקרב ולחיות חיים אינטימיים עם אשתך ועם ילדייך אבל יש בך חלק אשר מזלזל בך, מה נוכל לעשות יחד לגבי זה?
מטו': אני רוצה אבל אני לא יכול.
מטפ: והאם תרצה שנעשה זאת יחד?
מטו': כן, מאוד.
מטפ: מעולה, אתה צריך לעשות את החלק שלך וזה לבחור להתקרב כעת כאן איתי ואליי עם הרגשות שלך, אני לא יכול לעשות את החלק שלך עבורך.
מטו': כן, אני יודע, זה עצוב שאני לא בעדי ושקשה לי להתחבר לעצמי.
מטפ: זה מאוד עצוב, יש לך דמעות בעינייך.
מטו': כן, כואב לי שאני חי ככה.
מטפ: ואתה עדיין מתרחק ממני גם כאשר עולה בך עצב עמוק אתה מסתיר אותו ממני כמו שאתה מסתיר את הרגשות שלך מהקרובים אלייך ביותר.
מטו': זה קשה מדי (בוכה)
מטפ: גם כאשר אתה מרגיש את העצב שלך אתה עדיין מתנגד לו, למה להפעיל כוחות נגד הרגשות שלך, זה סבל, אתה בדילמה, ואתה נלחם נגד הרגשות שלך.
מטו': ממרר בבכי, זה נכון, אני כל הזמן נלחם, אין לי כבר כח להילחם.
מטפ: מה אתה מרגיש עכשיו כאן איתי אם אתה נותן לעצמך להיות חופשי?
מטו': הרבה עצב והקלה.
בדוגמא זו יש פריצת דרך לצער גדול על הריחוק מעצמו ומהקרובים לו, המטפל עוזר למטופל להיות במגע עם רגשות כואבים אשר עולים על ידי בחירה בהם אל מול ההגנות המעכבות מה שמאפשר למטופל להיות קרוב עם עצמו ועם המטפל. כאשר המטופל מסכים להיות קרוב ופתוח עם המטפל הווה אומר הוא מרגיש את הרגשות שלו ופונה נגד הדפוסים שלו הרי ששניהם יכולים לעבוד באופן קרוב ופתוח אל עבר המטרות של המטופל עליהם הסכימו יחד בחלק הקודם ואותן אפשר לחדד במהלך הטיפול. באמצעות דוגמא זו המטופל למד את ההבדל בין דפוס של הימנעות חוסר ואונים וחרדה לבין הרגשת צער עמוק על הריחוק (הרגש).
השלבים בהזמנת רגשות: (אהבה, עצב, כעס, זעם, הנאה, רגשות מיניים, אשמה, דחפים)
שיום הרגש קוגניטיבית.
חווית הרגש פיזית בגוף.
הרגשת הדחף של הרגש ודמיון הדחף במחשבות ופנטזיה.
שלב שלישי: לעשות שימוש בחוויה המתקנת כדי לעזור לבסס אותה.
מטו: אז הרגשתי את הרגשות שלי – כן זה כאב והיה טוב אבל מה עכשיו?
מטפ: אתה שם לב לחלק ששוכח אותך שוב ? הרגשת את הרגשות שלך איתי והרגשת קרוב אל עצמך ואליי ועכשיו אותו הדפוס של ריחוק ממך שוב חוזר – אבל איך הרגשת כאן איתי לעומת הריחוק שרוצה לחזור כעת?
מטו': זה כאב אבל הרגשתי הרבה יותר מחובר אל עצמי, והרגשתי הקלה
מטפ: הרגשת הקלה ומחובר לעצמך אז למה להמשיך ולהתרחק ממך?
מטו': כי זה כבר לא קורה כעת, זה היה חד פעמי ואני בקושי מרגיש ככה, ואני לא מרגיש ככה עכשיו.
מטפ: שזה בסדר גמור, מה אתה מרגיש כלפיי עכשיו ?
מטו': אני מרגיש כעס כלפייך, אנחנו תקועים.
מטפ: הרגשת את הרגשות הכואבים איתי ועכשיו אתה מרגיש כעס כלפיי. אתה שם לב שאתה יכול להרגיש כאן הרבה יותר איתי? (במקום להיבהל - המטפל מאמץ את הרגשות ומזמין עוד - זו חוויה רגשית מתקנת במיוחד למטופלים אשר התרגלו להתעלם מהרגשות שלהם כפי שדמויות ההתקשרות עשו - לרוב נדרשים מספר ומספר פעמים של חזרה על מהלכים אלו כדי שהמטופלים יאמינו לנו ויסמכו עלינו - עקרון החזרתיות חשוב ביותר ומבסס ויוצר קשרים נוירונים חדשים ובריאים).
מטו': כן, זה נכון.
מטפ: מה אתה מרגיש כלפי זה שאתה מרגיש הרבה יותר איתי?
מטו': אני מרגיש הרבה יותר טוב, יותר מחובר, אבל זה עדיין לא מספיק.
מטפ: ועכשיו כעס עולה כלפיי כי זה לא מספיק נכון?
מטו': כן!
מטפ: איך אתה חווה את הכעס כלפיי פיזית בגוף? (המשך הזמנה להעמקה ברגשות).
המטפל עוזר למטופל לבסס את הקרבה הרגשית שלו אליו ואל המטפל – דרך הרגשת הצער קודם – עולה הספק שזה חד פעמי ובעקבות כך כעס כלפיי המטפל, (כעס שזה נגמר - כבר לא יקבלו אותי - דרך הרגשת הכעס המטופל חווה עוד יותר את עצמו ועוד תכנים לא מודעים יפתחו וישפכו אור על חייו ומקור סבלו - כוחות ריפוי יבואו אל פני השטח ככל שההגנות לא יהיו בדרך) המטפל עוזר למטופל לראות את ההגיון בתהליך ולאחר מכן ממשיך להזמין את הרגשות כלפיו, מה שיוביל לקישורים לעבר ולדמויות התקשרות אשר המטופל לא היה יכול להרגיש את הרגשות שלו איתם באופן פתוח – מה שישפוך אור נוסף למטופל על הקשיים שלו ויספק עוד כוחות החלמה מתת המודע שלו.
חרדה - הפחד לסמוך
ברוב המקרים אנו נוטים להפחית מהפוטנציאל שיש במטופלים להחלים ולהתחבר לכוחות הבריאים בהם, אבל עם מטופלים מסוימים יש לשים לב במיוחד לחרדה הנפרקת בגוף באופן המונע מהם לתפקד – כמו כאבי בטן, כאבי ראש, דפיקות לב מואצות, סחרחורות, צלצולים באוזניים ועוד. עם מטופלים הסובלים מדיכאון וסומטיזציה כמו גם מתקשים בתפקוד בחיי היום יום, או כאלו הסובלים מחרדה כרונית עלינו לשים לב ולעזור להם במיוחד לפתח את יכולתם להתבונן בחרדה כדי שנוכל יחד לווסת אותה. כמו כן – מה שמקבע פעמים רבות את החרדה והופך אותה לכרונית אלו הם דפוסי הגנה שכוללים התעלמות או הפניית ביקרות רבה כלפי העצמי. ולכן אנו עובדים באופן מקביל: מצד אחד שומרים על חרדה בשרירים הרצוניים: מתח בשרירים ואנחות, מצד שני עוזרים למטופלים לפנות כנגד הדפוסים אשר מקבעים את החרדה.
עזרו למטופלים לבחור
אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול הוא האפשרות של המטופלים לבחור עבור עצמם – אנו מציגים את האפשרויות : להמשיך לסבול ולהסתתר מאחורי הסבל או להרגיש את הרגשות ולהפתח אתנו ולפנות אל עבר החופש. עלינו תמיד להראות למטופלים את שני הצדדים ואז לאפשר להם לעשות משהו בריא עבור עצמם, למטופל תמיד צריכה להיות אפשרות לעשות משהו חיובי עבור עצמו בטיפול – אחרת הוא לא יתקדם: למשל: הזמנה לרגשות, הזמנה להיות ממוקד, הזמנה לשים לב לחרדה פיזית, הזמנה לתת דוגמא ספציפית בה הוא חווה קשיים בחייו, הזמנה לתאר איך יראו חייו כפי שהוא רוצה לראות אותם, הזמנה לעבוד באופן שווה כצוות עם המטפל, הזמנה להיות פתוח עם המטפל, הזמנה להרגיש את הרגש פיזית בגוף, הזמנה לדמיין את הדחף של הרגש בדמיון (דחף להתקרב, לאהוב או כעס או זעם וכן הלאה). מצד אחד אנו רוצים את הטוב ביותר עבור המטופלים, מצד שני תמיד עלינו לאפשר להם את המרחב לבחור עבור עצמם – בטיפול ובחייהם ולא להכנס לנעלי הדמות שמחליטה ויודעת עבורם.
סיכום
המטרה שלנו בטיפול היא לאפשר למטופלים להיפתח אל עולמם הרגשי עבור עצמם ועבור הקשרים עם הקרובים אליהם. מדריך זה הוא מדריך בסיסי ביותר. על מנת להעמיק הנכם מוזמנים ללמוד אתנו להיות מטפלים אפקטיביים , אנושיים רגישים ובעלי נוכחות מיטיבה אשר מאפשרת למטופלים לבחור בעצמם ובעולם הפנימי ולהעמיק בו למען חיים של חופש ויצירה.