למה ISTDP היא גישה הוליסטית

בחודש דצמבר 2021 התקיים יום עיון חגיגי בן יומיים עם ד"ר פטרישה קוגלין בהשתתפות 140 מטפלים מרחבי העולם בנושא כח ריפוי האהבה בטיפול.

אמש התקיים סמינר נוסף עם ד"ר קוגלין בנושא זיהוי ופתרון קונפליקטיים מיניים בטיפול ושני הסמינרים הללו הולידו בי את הראייה על ההוליסטיות של ISTDP כגישה הרואה את כל האדם בנפשו ובגופו, תודה פטרישה.

מטופלים מגיעים אלינו עם מה שהם צריכים עזרה בו- הם עושים את מה שהם יכולים עם מה שקיים עבורם. המטרה שלנו לזהות איתם את הבעיה מייד בתחילת הטיפול ולפנות אל עבר פתרון הבעיה דרך עולמם הרגשי, דרך חווית כל מה שלא יכלו לחוות עד כה כדי להשתחרר מהסבל. ד"ר דאבנלו פיתח את הרצף הדינמי המרכזי כדי לתת לנו מפה היכן אנו בטיפול: (יש מספר גרסאות לרצף הדינמי המרכזי וזו אחת מהן עם התאמה של פטרישה לאופן העבודה שלה)

שלב ראשון - זיהוי הבעיה עם דגש על ספציפיות ומיקוד ודוגמא ספציפית של מקור הבעיות - ללא דוגמא ספציפית רגשות לא יעלו ולא נוכל לעזור.

שלב שני: עבודת הגנה - זיהוי ההגנות - המחיר / ההשלכות - הזמנה לפנות נגדן והזמנה להיפתח במקום להמשיך להימנע ולהגן - שלב קריטי וחשוב מאוד - אם לא נעשה כאן משהו אחר תמשיך לסבול - אז מה נעשה לגבי ההרגל הזה - מה הרגשות אשר עולים כאן איתי? "התנגשות עם אהבה" "אהבה קשוחה" מול ההגנות והזמנה להרגיש את הרגשות שעולים כדי לעשות משהו שונה כדי להשיג את המטרות בטיפול.

שלב שלישי: פריצת דרך לרגשות - עלייה ברגשות העברה מורכבים או ברגשות כלפי דמויות הווה או עבר, סימנים מתת המודע ולחישות מתת המודע, שילוב של חווית הרגשות פיזית בגוף בשילוב עם דחפים אשר עולים ודיוקן, אינטגרציה של רגשות מעורבים אשר עולים.

שלב רביעי: שלב ביסוס השינוי : זיכרונות זמינים ועולים שופכים אור על הסטוריית המטופל ומקור הקונפליקט, קישורים בין רגשות העברה מורכבים בעבר, הווה ועם המטפלת, המטופל הוא הפרשן של עצמו, הוא נמצא בעמדה המובילה והמטפל יכול לזוז מהדרך : "כאשר תת המודע פתוח זוזו מהדרך" כח ההחלמה מניע את המטופל.

בסמינר אמש הוצגו שני מקרים.

המקרה הראשון של אדם על כיסא גלגלים אשר הגיע לטיפול כאשר הוא מדווח על קשיים באינטימיות עם נשים ולהיות איתן במגע מצד אחד ומהצד השני על תשוקה גדולה למגע נשי. כמו גם לא הצליח להתקדם בחייו מבחינה עבודה והישגים. קונפליקט סביב קרבה רגשית אבל לא רק. מילה על העמדה הטיפולית של המטפלת בISTDP ושתי מילים על העמדה הטיפולית של פטרישה.

המטפל בISTDP מחוייב לעזור למטופל להשתחרר מסבלו ולעזור לו להגיע לחופש פסיכולוגי. הצהרה נועזת ומחייבת לכל דבר ועניין ועל אחת כמה וכמה בעולם הטיפול בו התרגלנו להתפשר על ניהול סימפטומים ואמירות קוגניטיביות ללא שינוי של ממש בחיים להוציא יוצאים מהכלל פה ושם.

העמדה הטיפולית של פטרישה מיוחדת במינה : היא נוקטת עמדה ביחד עם החלקים הבריאים של האדם באופן מלא, ברור ושאינו משתמע לשתי פנים. היא לא מפלה מטופלים עם דעות קדומות והטיות קוגנטיביות אלא עוזרת להם לבטא, להרגיש ולהביא לפתרון מלא את הקונפליקטים מהם סבלו במהלך חייהם. אני זוכר מרצה באחת התוכניות בפסיכותרפיה - מרצה בכיר שאמר : "אל תטעו, אנחנו יכולים להביא אנשים עד הקונפליקט, לא מעבר" כמה חבל שהוא לא ראה את הסמינר אמש, יתרה מכך, כמה חבל שככל הנראה הוא לעולם לא יראה את העבודה הטיפולית שמטופלים - לא המטפלים, עושים אל עבר שחרור מהקונפליקטים אשר גורמים סבל בחייהם. בטיפול יותר מדי פעם יש דגש על פתולוגיות - פטרישה מדברת על כמה חשוב לקחת צד עם החלקים הבריאים - זו תמיד עבודה במקביל - 1)זיהוי ההתנגדות והקונפליקט - 2) לקיחת עמדה ברורה עם החלקים הבריאים - "אז יש את הנטייה להתרחק מאנשים - אתה משלם מחיר אדיר, אבל אתה רוצה להתקרב ולהשתחרר - אז מה אנחנו יכולים לעשות עם זה כאן ועכשיו - מה הרגשות שעולים כאן איתי?

בחזרה למקרה הראשון,

לאחר חמישה מפגשים היה ברור כי המטופל רוצה להיפתח אבל עדיין נמנע מרגשות אשר עולים בו בטיפול, פטרישה שיקפה בפניו את המציאות :

"הגעת לכאן להיפתח בפניי ולשנות את חייך, להשתחרר מהסבל שלך בחיים, אבל אתה מתרחק ממני עכשיו, אתה נמנע מלהיפתח בפניי, מה הרגשות שעולים כאן כלפיי?" צריך הרבה תעוזה כדי לעמוד מול הדפוסים של המטופלים ולקחת צד עם החלק הבריא שלהם, אבל זאת העבודה שלנו. המטופלים בודקים אותנו - האם אתה תישאר לצדי או שתוותר עליי כמו שאחרים עשו. האם אתה מעוניין ברגשות שלי באמת? אני לא מאמין לך הרי כל כך הרבה ויתרו, אני בכיסא גלגלים, אנשים לא מעוניינים בי, ברגשות שלי, בטח שלא בתשוקות המיניות שלי...

פטרישה המשיכה לעמוד לצד המטופל והוא נפתח בפניה וכאשר הוא נפתח בפניה עם רגשות הזעם אשר עלו בו ועם הדחפים הרצחניים אשר עלו בו, עלו בנוסף תכנים מיניים כלפי אמו, דחפים ופנטזיות מיניות כלפי אמו אשר נפטרה כאשר היה בן 17, המשולש האדיפלי התגלה והרגשות המיניים החלו לעלות גם כלפי המטפלת בטיפול.

מילה לגבי העמדה הטיפולית: שוב, דרושה פתיחות רבה להיות מטפלת אשר מוכנה לקבל את כל העולם הרגשי של המטופלים. אם אנחנו חרדים ומגנים כמטפלים, ברגע שמטופלים יעלו תכנים מיניים או תכנים מורכבים אחרים כדחפים רצחניים, אנו נגן מפניהם, הרבה פעמים נקטלג אותם כפתולוגיים ולא נוכל לעזור להם להרגיש את הדחפים הללו במקום לבטא אותם בהתנהגות. לכן חשוב שנפתח את היכולת שלנו לשאת רגשות מורכבים כדי שנוכל לעזור למטופלים שלנו לשאת אותם ולהביא אותם לכדי פתרון - שחרור מסבל.

ספציפיות - כאשר המטופל העלה את התכנים המיניים שלו בפני פטרישה היא קישרה זאת כמובן לבעיה שלו להתקרב בכלל ולנשים בפרט - הוא מרגיש שאסור לו ולכן עודדה אותו פטרישה להרגיש, לחשוב, לחוות בתוכו את כל הדחפים המיניים שעולים תוך מיקוד, ספציפיות בתיאורי גוף, תיאורים אשר הגיעו לתיאורו מקיים יחסי מין עם אימו ועוד אשר הובילו לפתיחה נוספת של תכנים לא מודעים ומשאלות רצח כלפי אביו וחוויתם עד דיוקן רצח אביו והאשמה והאהבה שעלתה בעקבות כך "לא רציתי להרוג אותו, רק רציתי להיות קרוב לאימי" האשמה הייתה על זעם רצחני כלפי אביו שזכה באימו (האדיפאלי) כאשר הרגיש את הזעם הרצחני כלפי אביו בצרוף הרגשת יחסי ההעברה המאוד מורכבים עם פטרישה, המטופל עבר טרנספורמציה מלאה - החל להתפתח בחייו - הפך להיות לוינר חברתית ועסקית, להתחרות ולנצח בתחרויות טניס על כיסא גלגלים, ניהל מערכות יחסים עם נשים ומעל הכל נראה אדם שונה לחלוטין בנפשו ובגופו.

אשמה על הרגשות שלנו מונעת מאתנו להתקדם בחיים - כאשר מדובר באשמה כבדה אנחנו לא נרגיש ונהיה תקועים, לכן כל כך חשוב להרגיש את הרגשות המודחקים בטיפול כדי לפתוח את תת המודע וכדי לאפשר שינוי של ממש כפי שראינו עם מטופל זה.

המקרה השני

אישה אשר מנהלת מערכות יחסים עם שני גברים, מנותקת לחלוטין מהרגשות שלה ולא משנה כמה פטרישה מראה לה כיצד היא מתרחקת ממנה היא ממשיכה לעשות כן. אמה הייתה חודרנית וביקורתית כלפיה ואהיב הרבה בערות בעלי תכנים מיניים מרומזים. המטופלת לא רואה את הדפוסים שלה והם עיוורים לה, פטרישה ממשיכה להראות לה את המחירים הגדולים שהיא משלמת - "את מתעלמת גם ממני כאן" לאט לאט למרות שהמטופלת לא מודעת לכך היא מתחילה להיות עצובה וצער עולה על הבדידות שלה, הצער הוא פריצת דרך פעמים רבות הוא מהווה את פריצת הדרך הראשונה לתת המודע כאשר המטופלת רואה את ההגנות שלה - הצער מסמן שיש אכפתיות - יש צער על הסבל - יש עמדה אחרת אשר מתגלה - מה שלא היה ניתן לראות כעת מקבל זווית ראייה שונה. אולם זהו רק שלב ראשון, לאחר התייעצות בזמנו עם ד"ר דאבנלו על מנת להתקדם בטיפול אל עבר פיתרון והחלמה, פטרישה שואלת על ההיסטוריה המינית שלה ועל הפנטזיות המיניות שלה, אוננות וכדומה.

נקודה חשובה: כאשר אתם תקועים בטיפול אבל לא רק, שאלות ספציפיות על התכנים המיניים של המטופלים הן דרך מצוינת להגיע לתכנים ורגשות לא מודעים. דרושה עמדה טיפולית פתוחה לחלוטין לשאול שאלות ספציפיות על מנת לאפשר למטופלים להיפתח, פעם אחת לא מספיקה, עקרון החזרתיות חשוב ביותר : "אנחנו כאן כדי להגיע לשורש העניין ונדרשת כנות מוחלטת מצד שנינו" - זהו עיקרון מנחה בעבודה הטיפולית בISTDP והיה נוכח מאוד בשני הטיפולים אמש בד בבד עם אנושיות ועמדה הוליסטית אשר רואה את כל כולו של האדם וכיצד אנו כל העת מחזיקים בראש את הקונפליקט שלו (עבור אישה זו - יחס טוב אל העצמי במקום יחס מתעלל) ובהתאם מתערבים ובהתאם נותנים את הפידבק בחזרה למטופלת כל העת כדי שתוכל להתקדם את עבר שחרור מסבל.

העיקרון המנחה אותנו הוא תגובות המטופלים להתערבויות. תגובות המטופלת לניסיונות פטרישה להזמין אותה להיפתח הועילו במידה מסוימת אבל לא מספקת על מנת לאפשר להגיע לפתרון הקונפליקט שלה - היא לא יכולה לבחור גבר במערכת יחסים מחייבת ולהנות מכך. היא נועדה לסבול.

אולם, כאשר פטרישה שאלה על תכנים ופנטזיות מיניות עלתה פנטזייה מינית אשר שפכה אור על הקונפליקטים שלה בה היא מגורה ממעשי אונס ומכאב ולא מבינה למה. עם חקירת פנטזיות אלו ומתן אפשרות לחקור אותן במלואן נפתח תת המודע והיא מקשרת זאת לאביה (עלייה בבברית הטיפולית הלא מודעת) אשר העיר לה הערות שונות על כך שהיא מתעניינת בבנים והערות בעלי תכנים מיניים. חשוב לציין כי לא היה כל מידע האם הדברים אכן קרו במציאות או לא, אבל היה ברור כי המטופלת הבינה מאביה (פסיכולוגית) כי אסור לה להנות מהמיניות שלה - מיחסי מין עם גברים אלא אם הדבר נעשה בכפייה ובניגוד לרצונה, היא יכלה להגיע לאורגוזמה רק בדרך זו.

כאשר תכנים אלו עולים למודעות המטופלת חווה משבר אשר מהווה התקדמות משמעותית - היא כבר לא מגורה מפנטזיות אונס והיא מוטרדת ולא מבינה מה קורה. פטרישה כמובן ממשיכה לעודד אותה לחקור את הפנטזיות המיניות מתוך העמדה החדשה הבריאה יותר שלה והקישור אל אביה מגיע - תחושות זעם כלפיו על כך שהוא עומד בינה לבין האפשרות שלה להיות אישה חופשייה ולאחר שהיא במגע עם תכנים אלו עם תחושות של זעם כלפיו, עם רגשות ההעברה המורכבים אשר מרגישה עם פטרישה - אשר איפשרה לה חוויה רגשית מתקנת - היא יכלה להרגיש את הרגשות המורכבים ביותר שלה ולא לעשות איתם דבר - יכלה אולי בפעם הראשונה בחייה לעשות משהו טוב עבור עצמה - "אני גמרתי עם זה, אני לא נותנת לו להחליט בשבילי יותר, אני הולכת מזה" - נקודה חשובה: מטפלים יכולים לראות מטופלת אשר הולכת מהזעם שלה כהגנה - עמדה הוליסטית אשר רואה את התמונה הגדולה : מטופלת זו רגילה להיות כבולה - כאשר היא מצהירה שהיא רוצה ללכת - שהיא גמרה עם להיות קשורה לאנשים אחרים ולאביה - זו התקדמות ופריצת דרך משמעותית - זו נקטדת המפנה והמטופלת עוברת טרנספורמציה מלאה - נראית שונה לחלוטין בנשמתה ובגופה - בריאיון לאחר חמש שנים היא כבר אישה נשואה, נהנית מחייה כפי שלא נהנתה מעולם. פשוט תענוג לראות את השינוי המדהים שהמטופלים יכולים לעשות.

חברים יקרים, להיות מטפלים זו עבודה קשה אבל כל כך מתגמלת. חשוב מאוד להבין איך תת המודע מדבר אלינו, חשוב מאוד לקחת עמדה בלתי מתפשרת עם החלקים הבריאים של האדם ולקבל את כל כולו - זאת העבודה המאתגרת שלנו. לקבל את המטופלים שלנו עם כל עולמם הרגשי ולעמוד בפני הרגשות שלהם כדי שיוכלו להיות חופשיים. כמטפלים אנו יכולים לעשות זאת כאשר אנחנו יכולים לעמוד בפני הרגשות והחרדה שלנו ולהתנקות כדי שנוכל לעזור למטופלים. כל מי שהיה בסמינר הרגיש את הרגשות העזים, טיפול שמרגישים בו ובעיקר טיפול בו המטופל משתנה באופן משעותי בגופו ונפשו הוא טיפול מוצלח, אלו החיים, "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"

להתראות באירועים הקרובים הבאים ללמוד ולהמשיך להתשפר יחד.