כאשר הטיפול מתחיל הפרידה כבר שם - על סיום טיפול
בתקופה האחרונה הסתיימו לי לא מעט טיפולים וחשבתי שזו הזדמנות לכתוב על הנושא החשוב של סיום טיפול. במובן מסוים הטיפול מתחיל להסתיים כאשר הוא מתחיל וכאשר אנו מסכמים עם המטופלים על מה נעבוד ביחד בטיפול. ברגע חשוב זה של הסכמה על המטרות, הבעיה והאופן שנעבוד יחד אנחנו מתחילים לסיים את הטיפול. המטופלים מתחילים להציג בפנינו את המחסומים העומדים בפניהם ואנו עוזרים להם להתגבר עליהם בעזרת הזמנות לגייס את הכוחות המצויים בהם אשר המחסומים מסתירים.
טיפול הוא מפגש של אמונה. אנחנו מאמינים במטופלים שלנו להיות בקשר עם הכוחות המצויים בהם. ולכן אנו מעריכים כל העת האם המטופל נמצא כעת בקשר עם הכוחות שלו או לא ואיזה התערבות תהיה כזו אשר מזמינה אותו להחלים, זה יכול להתחיל כך:
מטו': אני לא רוצה להיות פה, אין לזה סיכוי.
מטפ: תודה שאת משתפת אותי, מצד אחד את פה ורוצה להיות פה ומצד שני את לא רוצה להיות פה, זה טבעי מאוד במיוחד בתחילת טיפול, האם זה קורה לך גם ביום יום?
מטו': כל הזמן, אני מרגישה חרדה.
מטפ: תודה ששיתפת אותי. האם תרצי שזה יהיה מקום בו נוכל לשים לב אלייך יחד כדי שתרגישי יותר בטוחה?
מטו': כן, מאוד.
מטפ: האם זה הגיוני בעינייך שנתחיל בלשים לב לחרדה מאחר והיא מפחידה אותך?
מטו': כן.
מטפ: איך את שמה לב לחרדה כרגע כדי שנוכל לווסת אותה?
הזמנה זו לביטחון היא התחלה של סיום - כאשר מטופלים מרגישים בטוחים אתנו הם מרגישים בטוחים לסמוך עלינו ולהעזר בנו. אז הם יראו לנו את הדפוסים שלהם ונוכל להזמין אותם להיות נוכחים עם הרגשות שלהם ולוותר על הדפוסים שמונעים מהם בטחון וקרבה.
מטו': אני מרגישה הרבה יותר בטוחה אבל אני חוששת שהטיפול לא יצליח.
מטפ: כמובן, כאשר את חוששת לשתף, הטיפול מחכה לך, אבל אנחנו כאן כדי לראות מה את רוצה שהטיפול הזה יהיה עבורך, אז אנחנו יכולים לחכות עד שתרגישי יותר בנוח לשתף, מה יהיה טוב יותר עבורך?
מטו': אני רוצה לשתף, אבל אין לי ביטחון, אני שופטת את עצמי כל הזמן.
מטפ: וזו הסיבה שקשה לך לשתף, כמובן. שנאחד כוחנו יחד אל מול המחשבות השיפוטיות כדי שהם יהיו בצד במקום שאת תהיי בצד?
מטו': כן, כן, בטח, אני רוצה בזה.
מטפ: מעולה. אז מה תהיה דוגמא שאת מרגישה את חוסר הבטחון כדי שנוכל לעבוד עליו יחד?
כעת המטופלת מרגישה יותר בטוחה אבל עדיין לא מרגישה בטוחה לשתף אז אנחנו עוזרים לה לראות שאנחנו מאחדים כוחות איתה כדי שתרגיש בנוח לשתף, ואז תהיה דוגמא בה נוכל לעבוד יחד על חוסר הבטחון שלה. במקביל נוצרת חוויה רגשית מתקנת אתנו שחשוב לתת לה מקום כדי שהמטופלת תראה את ההתקדמות בטיפול. יש לנו כל כך הרבה כלים לעזור למטופלים איתם.
חשוב מאוד שהמטפל יראה את הבעיה המרכזית שהמטופלת ביקשה עזרה בה ואיך היא משתנה לאורך הטיפול כדי שיוכל להזמין את המטופלת לבדוק האם היא עדיין צריכה עזרה או שהיא כבר השיגה את המטרות שלה והטיפול כבר קרוב לסיום. תלות של מטופל במטפל לאורך הטיפול גם אם עבדתם עליה והמטופל הרגיש מאוד עצמאי בטיפול ובחייו רק הגיוני שתחזור כאשר פרידה תעלה. בשלב זה חשוב מאוד לבדוק עם המטופל, האם הוא מרגיש עצמאי בחייו ובטיפול. כאשר המטופל אומר שכן, השאלה המתבקשת תהיה מה הוא חושב על לסיים את הטיפול מאחר והוא עצמאי להחליט עבור עצמו? בשלב הזה הרבה פעמים תעלה חרדה וזה אומר לנו שהשאלה עוררה רגשות לגבי פרידה ולגבי נפרדות ועצמאות אותם המטופל אמר שהשיג. תהליך פרידה מתחיל. תהליך הפרידה יכול להמשך מספר פגישות או פחות. בפרידה המטופלים ירגישו לרוב הכרת תודה עמוקה וביטויים כמו, תודה שלא ויתרת עליי, תודה על המתנה שקיבלתי כאן להכיר את עצמי ועוד יעלו ויעוררו רגשות חיוביים אצל שני הצדדים. לעיתים יעלה כעס וחשוב מאוד לעבד את כל הרגשות שעולים בפרידה. פרידה היא לא סיום מושלם אלא סיום בו המטופל השיג את מטרותיו וחווה רגשות מוערבים לגבי סיום הטיפול אך ברמה עמוקה יודע שזה הזמן נכון, המטופל והוא בלבד מחליט על הסיום אבל המטפל חייב להזמין אותו לכך, מתחילת הטיפול במובן מסוים, המטפל מזמין את המטופל ללכת אל עבר מטרותיו והלכה למעשה ללכת אל עבר חיים עצמאיים מחוץ לטיפול.
מטופלים לא מאפשרים לעצמם פעמים רבות לחשוב על עצמם כמסוגלים ולכן ההזמנות למסוגלות הן הלחם והחמאה של הטיפול, הזמנות למסוגלות תומכות בשינוי ומאפשרות שינוי. לעיתים ב10 פגישות לעיתים ב20 ולעיתים גם במשך שנה ושנתיים. אבל תמיד כואב לי הלב שמטופלים מגיעים אליי לאחר שהיו שנים בטיפול ולא ראו למשל שהיו במערכת יחסים בה הם שללו את עצמם לחלוטין, דבר שניתן לעזור למטופל לראות מהר מאוד. כולי תקווה שכולנו כמטפלים נזמין את המטופלים שלנו לראות את המציאות ונזמין אותם להיות מסוגלים להתמודד עמה בכוחות עצמם ובעזרת הקשר המשותף שלנו בטיפול יוכלו להתמודד עם מה שהיה עליהם להמנע ממנו ולהחלים.
פרידה חיובית עם הערכת תודה, אהבה, עצב, ורגשות נוספים שמקבלים מקום ועיבוד ואינטגרציה לכלל התהליך הטיפולי ולחיי האדם מהווה חוויה רגשית מתקנת חשובה מאין כמותה כשלעצמה והיא מתנה גדולה למטופל וגם למטפל ומשנה את שניהם כשם שהטפול עצמו משנה את שניהם.
מטופל לאחר תהליך פרידה שבא לידי ביטוי בכל מיני החסרות של פגישות, ביטולים ואיחורים שהיו דרכו להגיד שהוא כבר אינו זקוק לטיפול לאחר שהשיג את כל מטרותיו בטיפול. היה לו קשה להיפרד.
מטו': אני מרגיש עצמאי לגמרי, אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל זה נכון.
מטפ: אז אתה מוכן לסיים לא?
מטו': (אנחה) הייתי מעדיף להגיע אחת לכמה שבועות
מטפ: איך זה לשים לב שאתה בכוחות עצמך ורוצה להגיע לכאן אחת לכמה שבועות?
מטו': לבדוק שאני בסדר, לראות שאני לא סוטה ממה שהשגתי כאן
מטפ: והאם אתה יכול לקבל את זה שתסטה ושאתה שם עבורך?
מטו': כן, אני לגמרי שם עבורי.
מטפ: מאחר ואתה לגמרי שם עבורך, האם אתה אומר לנו שזה הזמן לסיים?
מטו': אתה אומר זאת אני מבין
מטפ: לי אין זכות להגיד זאת, אתה אמרת שאתה סומך על עצמך לגמרי נכון?
מטו': כן
מטפ: ואתה יכול להגיע לכאן ולסמוך עלייך לגמרי, השאלה היא למה להגיע לכאן כאשר אתה סומך עלייך לגמרי?
מטו:' כן, אני מבין את מה שאתה אומר, זה נכון אני באמת סומך עליי לגמרי, יהיה לי עצוב לסיים כאן (פרידה מתחילה).
: