top of page
  • תמונת הסופר/תYuval Alon

אחד העקרונות המרכזיים בISTDP - כנות רגשית בכאן ועכשיו

בהמשך לסדרת הכתבות על ISTDP כדאי לקחת רגע ולאמר שהסיבה לכתיבת מאמרים אלו היא מהטעם של לאפשר למטפלים בארץ הכרות ממקור ראשון עם ISTDP שכן בארץ לא היו הכשרות בגישה עד כה וכן מהסיבה כי מורים שונים בטיפול דינמי חוויתי מציגים את ISTDP מזווית ראייה מאוד צרה ושטחית מן הסיבה שלא למדו אותה לעומק ולמען ההגינות חשוב שיהיה בפניכם את המידע המלא אודות הגישה, העבודה עמה והאפשרויות הרבות אשר היא מאפשרת למטפלים בארץ ובעולם.




אחד העקרונות המרכזיים בISTDP אשר מייחדים אותה אל מול גישות חוויתיות אחרות הוא העיקרון של האמת הרגשית בכאן ועכשיו. עיקרון מרכזי זה הנחה את דאבנלו (מייסד הגישה) בפתיחת המפגש הטיפולי בו הוא הציג את הכנות כעיקרון לעבודה בקשר הטיפולי מצד המטפל ומצד המטופל. בואו נכנס לעומק משמעות עיקרון זה בפגישה הטיפולית.


מטפלים ואנשים בכלל יכולים להרגיש יחסית בקלות כאשר האדם אשר מולנו אינו כנה רגשית, התחושה היא שמשהו לא עובר, שמשהו חסר, שיש אולי הרבה הגיון בדברי המטופל אבל הוא עדיין מרוחק רגשית מעצמו וכתוצאה מכך מאחרים. כולנו ובטח כמטפלים יכולים להרגיש בכך מתחילת הפגישה.


המטופלים מצדם כנים לחלוטין עם ההתנהגויות, הדפוסים, האמונות, ההגנות אשר אימצו לעצמם במשך השנים. זו הדרך בה המטופלים מכירים להיות בקשר ולכן זו הדרך בה הם יציגו את הקושי שלהם באופן לא מודע. מעטים מאוד המטופלים אשר יודעים את הקשיים הפנימיים שלהם, זו הסיבה שהם מגיעים לטיפול.


אנחנו כמטפלים יכולים להסתבך בעצמנו לא פעם עם עיקרון פשוט להבנה וקשה ליישום זה. גם בגישות חוויתיות פעמים רבות המטפלים ימנעו מכנות עם המטפלים מחשש שמא לא יוכלו לשאת את האמת ברגע הנוכחי.

חשוב לציין כי אם מיושם מרגע לרגע, בהתאם לדינמיקה אשר נוצרת בכאן ועכשיו בפגישה, עיקרון הכנות הרגשית לא רק שלא פוגע במטופל אלא הוא זה אשר המטופל זקוק לו כדי להתקדם בטיפול ובחייו.


נקודה חשובה להבהרה : הרבה מטפלים נמנעים מלהגיד את האמת למטופלים מתוך חשש שמא המטופלים יעזבו, אינם מוכנים לאמת, החרדה שלהם גבוהה מדי ועוד נקודות חשובות מאוד להתייחסות, כל זאת ועוד הוא נכון מאוד וחשוב ביותר, זאת לא הנקודה שכן כולם מסכימים שיש לעבוד עם המטופל ועל פי היכולות שלו. אבל, וזאת הנקודה המרכזית, מטפלים פעמים רבות מחליטים עבור המטופל כי הוא אינו מוכן, אינו יכול ואינו מסוגל לשאת את האמת הרגשית שלו בכאן ועכשיו או שיש להם רעיונות מהי אותה אמת רגשית שלא מבוססת על המידע מהמטופל עצמו (מודע ולא מודע). ולכן בISTDP אנחנו מעריכים את יכולות המטופלים על ידיי הזמנות לפעולות בריאות, אם המטופל נמנע מהרגשות שלו שםהוא צריך עזרה ולשם נלך בעקבות המטופל. האמת היא שמטופלים יעזבו אם לא נהיה כנים איתם שכן הדפוסים שלהם ימשיכו לנהל את המפגשים ואם ישארו ללא שיש כנות מלאה לגבי מה שקורה בטיפול הרי שהטיפול הפך להיות עוד מקום בו הם משחזרים את הדפוסים שלהם, אנו המטפלים חייבים מצד אחד לעשות כל שביכולתנו להביא את האמת אל החדר ולשים את המטופלים בעמדת בחירה האם לעמוד בפני הרגשות שלהם או להמשיך להמנע, אם אנו לא שמים את הבחירה הברורה הזו בידי המטופלים אנחנו מונעים מהם את הבחירה החופשית שלהם, זהו אחד העקרונות המרכזיים בISTDP שכל כך קשה ליישם מכיוון שהוא דורש מאתנו המטפלים להיות מוכנים לקבל את העמדה שהמטופלים לא ירצו להיות מעורבים במשימה הטיפולית ולהרגיש את כל הרגשות מהם הם נמנעים, עם הרגשות אשר עולים אצלנו עם כך, אבל, אם אנחנו לא מפתחים את היכולת הרגשית הזו אשר כרוכה בויתור תפקיד המציל - המצילה, ההתערבויות שלהו יחוו על ידי המטופלים כלא אותנטיות מכיוון שהמטופלים ירגישו שאנחנו רוצים משהו מהם לא רק עבורם אלא עבור עצמנו, במילים אחרות, הם לא ירגישו שההזמנה לטיפול היא כנה ואמיתית ומיועדת עבורם אלא מעורבבת עם הרצונות שלנו האישיים כמטפלים, להצליח, לעזור וכן הלאה, זאת הסיבה כי יש לפתח יכולת זו כל העת.


לדוגמא : מטופל נכנס לפגישה ונראה חרד.

התעלמות : לדבר על דברים אחרים.

כנות: נראה שאתה חרד, האם נוכל לשים לב לכך?

בקשת רשות תמיד מומלצת וחשובה עם כל מטופל.


מטופל הנראה בדכאון ואינו משתף פעולה.

התעלמות: ממשיכים לדבר כאילו לא קורה דבר בחדר, או : מזמינים לרגשות כאילו יש מטופל שמשתף פעולה.

כנות: האם נוכל להתבונן יחד במה שקורה ביננו כדי שתהיה לנו הבנה טובה יותר איך לעזור לך?


מטופל אומר שרוצה להרגיש את הרגשות שלו ומתעלם מהם תוך שמדבר על אנשים אחרים.

התעלמות: מחכים שהמטופל יגיע לנקודה (לאחר דקות ושעות של אותו דפוס).

כנות: נוכל להתבונן רגע במה שאתה אומר ומה שאתה עושה? האם אתה שם לב שיש הבדל? האם זה קורה לך במערכות יחסים בחיים? האם נוכל להתעמק בכך? האם זה מהווה קושי עבורך? באיזה דרך?


מטופל אשר אומר כי החרדה הוא הרגש היחידי שהוא מכיר ושם לב אליו.

התעלמות: אתה מאוד מפחד.

כנות: האם נוכל לשים לב אל כל החלקים שבך כאן? כאשר אתה מציע להתמקד בפחד, הקשר כאן יהיה קשר שממוקד בפחד בלבד, אנחנו יודעים שאתה מפחד ונמנע מהרגשות אבל אז אתה שוב מציע המנעות ופחד ואז לא נוכל להגיע לחלקים נוספים בך ולעזור לך, אתה מבין למה אני מתכוון? מה נוכל לעשות לגבי ההמנעות מהרגשות שלך?



סייג חשוב : כל מקרה יכול להיבחן לפי הנסיבות הספציפיות שלו בלבד, הדוגמאות והכתוב הם על מנת להמחיש את העיקרון המשולב של : הערכת יכולות המטופל מצד אחד ובהתאם למידע אשר עולה בטיפול (מידע מהתוכן, ממנח גוף, מהבעות גוף, הבעות פנים, יציבה ועוד) הבאת המידע אל בחינה משותפת של האמת הרגשית שעולה ברגע הנוכחי, האמת הרגשית עולה לבדיקה של המטפל והמטופל, כמו בכל קשר קרוב ואינטימי. ללא הבאת האמת הרגשית מרגע לרגע הקשר יהיה עוד קשר בו המטופל מרגיש את אותן התחושות ולצערנו ישחזר את מה שהוא מכיר, הבאת האמת הרגשית היא תשוקה של כל אדם להיות מי שהוא באמת מרגע לרגע (ביון, 1970).


על מנת ללמוד כיצד לעבוד באופן שתואר מוזמנים ומוזמנות להצטרף למגוון אפשרויות הלמידה של ISTDP בישראל.

54 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page