טיפול המאפשר לאדם להשתחרר מכבלי החברה

כאשר אנשים מגיעים לטיפול, הדבר המרכזי שהם צריכים להשתחרר ממנו זה הדפוס והפחד שעד כה ניהלו אותם ושירתו אותם ברמה כזו או אחרת בחייהם.

הדפוס יכול להיות כל דפוס התקשרות התנהגות שהוא אשר יקבע את פחד חיי המטופלים להיות מי שהם :

דפוסי ריצוי, חוסר אונים, פסיביות, הסתרה אשר משמרים חרדה מהרגשות ומשמרים מערכות יחסים כפי שהמטופלים למדו שהם צריכים להיות בהם כדי לחיות, כדי שיאהבו אותם.

מערכות יחסים אלו יבואו לידי ביטוי עם המטפל וחשוב מאוד שהוא לא יקח את התפקיד אשר מוצע לו :

למשל : מטופל פסיבי יזמין את המטפל להיות אקטיבי במקומו, או יגרום למטפל להאמין שאין בו יכולות ליזום, להיות נוכח כדי שהמטפל ישמר ביחד איתו את אותה מערכת יחסים.

כמובן כי הדפוסים יכולים ללבוש צורות שונות של מערכות יחסים עם המטפל ועם אחרים, למשל : המטופל יכול להגיד שהוא מאוד רוצה להרגיש את הרגשות שלו ולהיות חופשי אבל אוטומטית הוא מתמקד באחר ונעלם ממערכת היחסים. אם המטפל לא יעזור למטופל לראות איך הוא גורם לעצמו להיות בקשר שהוא לא רוצה להיות בו, המטופל ימשיך לעשות את אותו הדבר.

נקודה מעניינת מתרחשת כאשר המטופלים מתחילים להיות מודעים לדפוס שלהם, אז הם נאחזים בו מאחר ובאופן אוטומטי הם לא רוצים להשתנות ולכן המטופל ממש יעצור את עצמו מלאפשר לעצמו להיות אדם חופשי עם המטפל :

למשל : המטופל אומר שהוא רואה שהוא מרצה ושהוא רואה כמה זה עמוק ואז אומר שזה מי שהוא ושהוא לא יכול להשתחרר מכך ועוצר ומחכה, הוא נראה עצוב אבל לא מאפשר לעצמו להרגיש את העצב, מה שעוצר את המטופל הוא האפשרות להיות אדם חופשי, להיות נאמן לעצמו אל מול התלות באחר, אם המטפל לא זוכר את ההקשר החשוב :

כאשר אתה תלוי באחר זה מי שאתה ואז אתה מחכה (מה שבדיוק קורה עם המטפל ברגע זה), הוא לא יוכל לעזור למטופל להשתחרר מכך, כאשר המטפל עוזר למטופל לראות איך הוא כל כך קרוב ועדיין מחכה הוא מאפשר למטופל לעשות עוד צעד אל עבר השתחררות מהתלות באחר כדי לחיות.

כמובן שיש אלפי דרכים שונות לעבוד וחשוב שכל אחד ואחת ינסו את הדרכים שהם חושבים שיכולים לעזור. אני מנסה לעזור למטופלים ומטפלים לראות איך הם נשבים בדפוס אוטומטי אשר משמר את חוקי ההישרדות בקשרים שלהם כדי שיוכלו להשתחרר ממנו, מתוך אמונה באדם כי כאשר יראה בברור מה הוא עושה באופן אוטומטי כדי להישאר בקשר הרגשות שהיו מוסתרים עד כה באמצעות אותם דפוסים יוכלו באמת להשתחרר.

אני מוצא שעבודה בדרך זו קשה מאוד לכולם מאחר והיא פועלת אל מול חוקי החברה ואל מול טאבו חברתי - לא להראות לאדם מה הוא עושה אשר פוגע בו, לא להיות כנים עם מה שאנחנו רואים שהאדם עושה, לא להשאיר את הבחירה בידי האדם, להמשיך להגיד לו מה לעשות,קשה לנו כמטפלים להכיל את כל אלו מאחר ואנחנו יכולים לחשוב שאנחנו פוגעים באדם, שאנחנו לא רואים אותו, שהוא לא ירצה אותנו, אנחנו כמטפלים רוצים לרצות את המטופלים שלנו ויכולים בקלות להיות מתוסכלים מהדפוסים שלהם באופן שלא יאפשר לנו לעזור להם לפנות נגד הדפוסים שלהם, או שאנחנו לוקחים את התפקיד של סוכני השינוי ולא מפנים את הדרך למטופל להשתנות בזכות עצמו ובעזרתנו.

האדם היחידי אשר יכול לפנות נגד הדפוסים שלו אשר משרתים את החוקים לפיהם הוא היה צריך לחיות עד כה הוא המטופל ולא המטפל. המטפל יכול לעזור למטופל לראות באופן הכי ברור את מה שהוא עושה פנימית אשר מוביל לתוצאות החיצוניות אשר הוא לא מרוצה מהם.

חשוב שהמטפל יחזיק אצלו כל העת את הקונפליקט שהמטופל נמצא בו וידבר אל הקונפליקט של המטופל בדרכים שונות בהתאם לכל מקרה ובהתאם למה שעובדים עליו ברגע כדי שהטיפול יתמקד באפשרות של המטופל להרגיש את הקונפליקט שלו לעומקו כדי שהתשובות יגיעו מהמטופל עצמו.

התפקיד שהמטפל לוקח על עצמו בטיפול מסוג זה הוא של אדם העוזר למטופל להשתחרר מכבלי החברה כדי לחיות בה באופן חופשי ויצירתי עבור עצמו ועבור אחרים, הוא כאמור לא יכול לעשות את זה אם הוא לא מתמקד במה שהמטופל עושה כדי להמנע מכך, חשוב שהמטפל יהיה מחויב לעזור למטופל להפוך להיות זה אשר מוביל את חייו, המטפל לא יכול לעשות זאת אם הוא לא מביא את עצמו כמו שהוא, את האדם שהוא לטיפול בהקשר כמובן לקונפליקט של המטופל. אם המטפל לא רואה בברור את הקונפליקט המרכזי של המטופל ולא מדבר אליו כל העת, הוא לא יכול לעזור למטופל לפתור אותו.

אין ספק שעמדה זו של המטופל כמי שמחויב לעזור למטופל לפנות נגד דפוסים אשר עד כה שירתו אותו היא עמדה אשר יש ללמוד אותה, להתרגל אליה, ולקבל כלים רבים כדי ליישם אותה. היא עוזרת למטפל להיות בעצמו חופשי להרגיש את כל הרגשות שלו ביחד עם אדם אחר ולא להיות מופעל או נמנע מהם כדי לעזור לאדם אחר, בעיני היא מאפשרת בשורה אמיתית לעולם הטיפול כי באמת אפשר לעזור לאנשים להשתנות אבל זה עובר דרך כך שנסכים לקבל אותם כמו שהם כדי שהם יוכלו לראות איך הם חיו עד היום באופן שלא מאפשר להם חופש אמיתי, כאשר מטופלים נוגעים בנקודות אלו ואדם אחר נשאר איתם בהם הם מתחילים להאמים שהם באמת יכולים להשתנות, למטפל תפקיד חשוב מאוד בכך, להמשיך להאמין ביכולות של המטופל לשחרר את עצמו ולהפסיק להיות תלוי באחרים לחופש שלו כדי שיוכל לחיות חיים יותר כנים עם עצמו ועם אחרים