פיתוח הבנה עמוקה ויכולות לעבוד עם הגנות והתנגדות
האם כמטפלים אתם יודעים כיצד לעבוד עם הגנות בכאן ועכשיו? המיקוד בISTDP הוא לעזור למטופל לשנות את האופן בו הוא מתייחס לעצמו ואל אחרים. טיפולים רבים לצערנו הרב מתמקדים בלהקשיב להגנות של מטופלים במקום לעזור להם לטפל בהן.
מטו': אני חושב שקשה לי להרגיש את הרגשות שלי, אני לא יודע אם אני יכול.
מטפ: כן, זה קשה לך ואתה חושב אם אתה יכול, זה בטח מאוד קשה לחיות בלי להרגיש את הרגשות.
מטו': כן, זה קשה, אתה צודק.
מטפ: כן, זה קשה.
מטו': כן, זה קשה (קצת עצב בעיניים)
מטפ: איך אתה רוצה לאפשר לעצמך להרגיש את הרגשות שעולים עכשיו?
מטו': אני מאפשר לעצמי
מטפ: יופי שאתה מאפשר לעצמך.
מטו': עוד קצת דמעות בעיניו.
הדוגמא מעלה מתארת לא מעט מצבים טיפוליים בהם נראה כי המטופל בקשר עם הרגשות שלו אבל למעשה הוא יותר בקשר עם ההמנעות שלו מלהרגיש את הרגשות ושם הוא צריך את העזרה שלנו.
כדי שנוכל לפתח את היכולת שלנו לעזור למטופלים להרגיש עלינו לעזור להם לוותר על שימוש בהגנות והתנגדות.
כדי לעשות כן עלינו להבין ולהפנים שאנחנו המטפלים לא הכח המניע את הטיפול אלא זהו רצונו הפנימי של המטופל בו להחלים, זהו הכח היחידי אשר יכול לגרום לשינוי.
הגנות הן דרך להיות במערכות יחסים ודרך שהמטופלים למדו להיות במערכת יחסים, הם מראים לנו את דפוסי ההתקשרות ואת הבעיות שלהם, עלינו להקשיב ולעזור.
שלב ראשון : זיהוי ההגנה. פיתוח מודעות להגנה וההשלכות שלה על מערכות יחסים
מטפ: כן, קשה לך להרגיש והאם זו הסיבה שאתה כאן?
מטו': כן.
מטפ: מצוין, ושאתה אומר שאתה לא יכול להרגיש אתה מנסה להרגיש באופן חסר אונים, ואז אתה לא יכול להרגיש את הלב שלך ואני לא יכול להכיר אותך, אף אחד לא ממש זוכה להכיר אותך אלא את המחשבות חסרות האונים שמונעות ממך להרגיש (הפרדה של המטופל מההתנהגות כדי לעזור לו להתבונן עליה וכדי לעבוד יחד מולה, קישור בין ההתנהגות לבעיה), אתה מבין למה אני מתכוון (הבהרה לוודא הבנה ועבודה יחד)
מטו': לא חשבתי על זה אף פעם
מטפ: ועכשיו שאתה חושב על זה, איך תרצה שאני ואתה נעבוד ביחד, האם נאחד כוחנו להרגיש את הרגשות או להמשיך להסתתר מאחורי מחשבות חסרות אונים?
מטו': אני לא רוצה להסתתר יותר (מודעות להגנה)
מטפ: בדיוק, אתה מסתתר מאחורי מחשבות חסרות אונים וזה לא מי שאתה, אז שנגלה מי אתה באמת מאחורי המחשבות הללו?
מטו': אני רוצה אבל אני מפחד (המטופל לא נראה מפוחד כלל ולכן זו הגנה)
מטפ: אתה לא נראה פוחד ולא נשמע פוחד, אתה נראה מרוחק וכך אתה מסתתר מאחורי מחשבות של חוסר אונים ופחד, באופן שמונע ממך להיות קרוב אליך ולי לעזור לך, אז יהיה לנו קשר של ריחוק במקום לב אל לב, מה הרגשות אשר עולים כלפיי שגורמים לך להסתתר מאחורי חומות של ריחוק וחוסר אונים?
המטפל עוזר למטופל בכמה רמות :
לראות את דפוסי ההתקשרות בכאן ועכשיו. אלו דפוסים לא מודעים ואם לא מטפלים בהם המטופל לא יכול להתקדם בטיפול ובחייו. לוקח זמן לטפל בדפוסים אלו בהתאם לכל מקרה (בין 20 ועד 80 פגישות ולעיתים גם יותר) ולכן חשוב להתחיל לטפל מייד, מטופלים סובלים מדפוסים אלו.
המטופל רואה בפועל איך הבעיות שלו נוצרות! זה מידע יקר מפז! מטופלים לא יודעים למה הם סובלים פנימית, לרוב הם חושבים חיצונית או מתקיפים את עצמם בניסיון לא מוצלח לעזור.
פיתוח ברית טיפולית - על ידי הפרדת המטופל מדפוסים הפוגעים בו אנו מפתחים ברית טיפולית עם החלקים הבריאים. ברית טיפולית אינה להקשיב ולהכיל כל מה שהמטופל אומר אלא לפתח קשר בריא עם החלקים הבריאים של המטופל אל מול כל מה שבעבר היה הכרחי והיום מזיק ופוגע.
מתן תקווה - בהזמנות אל עבר פעולות בריאות המטופל רואה דרך, תקווה, אלטרנטיבה, פתח לשינוי, המטפל מייצר סביבה בטוחה לעבודה מאתגרת ומשנה חיים.
זהו רק השלב הראשון והמטפל צריך להיות עקבי מאוד ולעקוב אחר הדבר העיקרי שהמטופל עושה בכאן ועכשיו. מאחר ו90% מהתגובות של מטופלים הם הגנות והתנגדות, זו יכולת חשובה מאין כמותה שכל מטפל צריך לפתח ללא קשר לגישה בה הוא עובד. יכולת זו מאפשר למטפל לעבוד עם אמפתיה מורכבת וקבלה רדיקלית של המטופל עם כל החלקים בו ועם הזמנה להיות מי שהוא, הזמנה לעשות משהו בנדון ביחד ומתוך רצונו החופשי והמלא.
עוד על פיתוח יכולת בסיסית וחשובה זו בקרוב.