למה לשאול מה אתה מרגיש יכולה להיות השאלה הכי לא טיפולית

מה את מרגישה? מה אתה מרגיש? איפה אתה מרגיש את זה בגוף? איפה זה פוגש אותך? אלו הן השאלות שמטופלים נתקלים בהם שוב ושוב במהלך טיפולים רגשיים. כל מטופל כבר מחכה לשאלה שתבוא ולכך שהוא יגיד למטפל: אני לא יודע מה אני מרגיש, למה אתה ממשיך לשאול אותי כל הזמן מה אני מרגיש.

מאמר קצר זה ינסה לתת זוויות אחרת לעניין הרגשות בטיפול ואיך ניתן לעבוד איתם בצורה שתעזור למטופלים וגם למטפלים שכן לרגשות יש תפקיד מהותי בחיינו, הם המצפן שלנו ובעזרת חווית הרגשות אנו יכולים לדעת את הכיוון שלנו בחיים, מה אנחנו אוהבים ומה לא, עם מי אנחנו רוצים להיות בקשר ועם מי לא, הרגשות שלנו נותנים משמעות ואור לחיינו.

כן יש להדגיש שרגשות הם לא המטרה אף פעם אלא אמצעי לכוון אותנו אל עבר הדברים היקרים לנו ביותר בחיינו, הערכים שלנו והדברים החשובים לנו באמת.

מטפלים ומטופלים שוכחים כי כאשר אדם מגיע לטיפול יש לו משאלה להבריא. יש לו רצון ממשי להיות הוא עצמו במלוא מובן המילה, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלו.

מה אתה מרגיש כדי שתוכל להגשים את המטרות שלך

אחד הדברים שנשכחים בטיפול הוא רצון המטופל להגשים את המטרות שלו. הרבה מטפלים שואלים את המטופלים מהם המטרות שלהם אבל שאלה זו נשכחת מהר מאוד ולא מלווה את המטופל במהלך הטיפול. כאשר מטפל שואל מטופל מה הוא מרגיש זו שאלה ריקה מתוכן, גם כאשר השאלה עולה בתוך קונטקס שהמטופל "אמור" להרגיש בו והמטפל פשוט לא מבין איך לעזעזל המטופל לא מרגיש כעס על הבוס שלו שהשפיל אותו לעיני כל העובדים.

חשוב להבין, אף אחד מאתנו לא יעשה משהו אם אין לו מוטביציה לעשות אותו ואם לא ברור לו למה כדאי לו לעשות אותו לטובתו האישית. ועדיין, מטפלים מניחים כי כאשר ישאלו מטופלים מה הם מרגישים הרגשות יפרצו החוצה, ובכן, המציאות מעט שונה.

במובן מסוים לשאול מטופל מה אתה מרגיש ללא שיש לשאלה זו המשך אשר עושה שכל למטופל היא השאלה הכי לא טיפולית שיש.

לעומת זאת, כאשר המטפל זוכר את המטרה של המטופל בטיפול ובחייו, כאשר המטרה היא חשובה למטופל, כאשר הוא באמת רוצה להרגיש שהוא זה אשר מנווט את חייו, הרי המטרה שלו היא זו אשר תטעין אותו ברגש המפעיל אשר זקוק לו על מנת להגשים אותה.

"מה אתה מרגיש כאשר הבוס שלך השפיל אותך לעיני כל העובדים שלך כדי שאתה תוכל להיות זה אשר מנווט את חייך ולא תרגיש שאנשים הם אלו אשר שולטים בך"

אתם מרגישים את הכעס שם נכון?, ברור שמי שהמטרה שלו לנווט את חייו והשפילו אותו ירגיש כעס בריא ואנו כמטפלים נוכל לעזור לו לחוות אותו על מנת שיוכל להגשים את מטרותיו. גם אם לא מייד, כאשר נמשיך להזכיר למטופל את מטרותיו הוא יוכל להרגיש את הרגש המפעיל בהקדם.

מיקוד במטרה מאפשר להשיג תוצאות מהירות

אני ארחיק לכת ואטען כי מה אתה מרגיש ללא חיבור למטרה היא שאלה אשר עלולה לגרום לברית שלילית עם מטופלים אשר הרגשות אינם זמינים להם בהנף יד (רוב המטופלים), היא גם עלולה לגרום לחוסר אונים משותף למטפל ולמטופל כי הטיפול אינו מצליח לגרום למטופל לשאת את רגשותיו ובהתאמה עלול לגרום להאשמת המטופל בהתנגדות ומכאן הדרך להחלמה רחוקה מאוד.

במקום זאת, כאשר המטפל ממוקד כל העת ורואה כל העת את מטרות המטופל, הוא מחובר לכוחות ההחלמה בו, כאשר גם המטפל וגם המטופל מחוברים למטרות המטופל, כוחות ההחלמה, מה שמכונה הברית הטיפולית הלא מודעת היא זו אשר מניעה את הטיפול. מה שהיה לא מודע (רצון המטופל להבריא) הוא זה אשר מנהל את הטיפול והמטופל מרגיש זאת ונטען ברגשות אשר עוזרות למטפל ולמטופל להתקדם בטיפול.

מיקוד במטרה אשר חשובה למטופל מייצרת את אותה פתיחות אשר כולנו כמטפלים רוצים עבור מטופלינו, אותה פתיחות אשר מאפשרת למטופל לקבל גישה לכל כך הרבה מידע רגשי וחשוב מאין כמותו אשר לא היה זמין עד כה.

חשוב להבהיר כי בטיפול דינמי חוויתי ISTDP אנו עוזרים למטופלים להגשים את מטרותיהם ברמה השכלית, גופנית ורגשית כך שכל האדם מחובר למטרותיו ומרגיש אותם מכף רגל עד ראש כשלו.

אז בפעם הבאה שאתם מטפלים או מטופלים נתקלים בשאלה מה אתה מרגיש, אל תיקחו אותה כמובן מאליו, משהו שם חסר כדי שיהיה רגש : מה שחשוב למטופל.