טיפול פסיכותרפי בגישת ISTDP בטיפול בחרדות

קודם כל, חשוב מאוד לעשות הפרדה בין חרדה לבין רגשות, הרבה פעמים אנשים מתבלבלים בין השניים. הבריאות הנפשית שלנו ובעצם כל מהותנו הם הרגשות שלנו, הרגשות הם המצפן שלנו, מה שמאפשר לנו לדעת מה נכון עבורנו ומה לא, מה אנו רוצים ומה לא, מה מרגש אותנו ומה מרחיק אותנו.

החרדה היא סימן שמסוכן לנו להרגיש, שהרגשות שלנו הן דבר מסוכן כאשר ההפך הוא הנכון. גבר מרגיש חום בגופו כלפי בוס שצעק עליו – לא עונה לו ומתחיל להרגיש כאבים בחזה. הוא יודע לספר רק על החרדה שלו אבל לא שם לב לכעס שהתעורר בו כלפי הבוס ונשאר עם כאבים בחזה.

ככל שימשיך להתעלם מהרגשות שלו הכאבים יהפכו לקבועים ועלולים להיות כרוניים ולהתפתח להתקפי פניקה והתנהגות אשר תמנע ממנו לעמוד על שלו ולהגן על עצמו בצורה אפקטיבית ולטובתו.

החום בגופו הוא התגובה הפיזיולוגית שלו לכעס שהתעורר בו כלפי הבוס אשר כוסה על ידי חרדה שעלתה והפכה את הכעס לכאב בחזה. חרדה היא מנגנון הישרדותי אשר נועד להגן עלינו בעתות מצוקה וסכנה. האדם הקדמון היה זקוק לחרדה שתאותת לו שעליו לברוח מטורפים ולהציל את חייו.

תחשבו כמה מנגנון זה יעיל בעתות סכנה ממשית. הבעיה היא שהחרדה הופכת להיות דבר שבשגרה ומפריעה לאורח החיים. החרדה יכולה לחבל במערכות יחסים, להשפיע על מצב הרוח ובפועל לגרום לתחושה שאנו מצויים בסכנה תמידית ושעלינו לברוח כל העת אבל לא מטורפים ומסכנות מוחשיות אלא מהרגשות ועולמנו הפנימי. לחרדה תפקיד חשוב ביותר בחיינו והוא להגן עלינו מסכנות מוחשיות.

הבעיה היא שדרך התנסות בעבר עם דמויות משמעותיות בחיינו התרגלנו לפחד מרגשות מסוימים. למשל : ילד אשר גדל עם הורה ביקורתי אשר העביר עליו ביקורת על מעשיו, עלול להרגיש חרדה כאשר ירצה לעמוד על שלו ויפחד כאשר יידרש לעשות כן. חרדה היא בעצם פחד מחיינו הפנימיים, מרגשות, רצונות ומטרות אשר אנו רוצים עבור עצמנו. בעוד פחד הוא תגובה לגיטימית לאיום מבחוץ, חרדה היא פחד מאיום פנימי ורגשות.

החדשות הטובות הן שאפשר לעבוד עם חרדה בפסיכותרפיה בצורה אפקטיבית מאוד בגישת ISTDP. אחד הגילויים המרכזיים של ד"ר דאבנלו הוא שהחרדה נפרקת בגוף בשלושה ערוצים מרכזיים:

1. דרך השרירים הרצוניים : מתח בשרירים, פעולה רצונית של השרירים, כיווץ ידיים ואנחות נשימה.

2. בשרירים הרכים – אלו השרירים הלא רצוניים – כאשר החרדה עוברת אל תוך האיברים הפנימיים כמו כאבי בטן, בחילות וכן הלאה, בעצם אנו מרגישים פחות בשליטה על מה שקורה.

3. הפרעות בתפיסה / קוגניטיבית – קושי לחשוב, סחרחורות, ראייה מטושטשת ועוד. אז איך נעבוד עם החרדה בטיפול פסיכותרפיה :

כאשר החרדה היא בשרירים הרצוניים – המשמעות : רגש כלשהו מעורר חרדה – ולכן על מנת להפחית את החרדה נזמין את המטופל להרגיש את הרגש באופן העמוק ביותר שניתן. למשל : לאחר פרידה גבר מרגיש לחצים בחזה על הקשר שהסתיים. נרצה לברר מה הרגש אשר מעורר את החרדה (לרוב יהיה מדובר בעצב וצער על הקשר אשר הסתיים) דרך הרגשת העצב והצער יוכל אותו הגבר להרגיש את עצמו, החרדה תרד והוא יוכל לאט לאט להמשיך בחייו. המטרה של העצב היא לאפשר לו לאדם להרגיש אותו על מנת שיוכל להמשיך בחייו. באבל כרוני חרדה או דפוס התנהגות מונע מהאדם להרגיש את העצב והוא מרגיש תקוע ובדכאון.

כאשר החרדה היא בשרירים הרכים או בהפרעות בתפיסה קוגניטיבית : קודם כל נרצה לווסת את החרדה. נעשה זאת על ידי מתן הסבר פשוט למה שעורר את החרדה. לרוב החרדה מתגברת מתחושה שמשהו לא ברור ותחושה נוראית שמשהו רע עומד לקרות ולכן מתן הסבר וויסות כאשר החרדה היא גבוהה הוא חשוב והכרחי. למשל : "כאשר התחלנו לדבר על הפרידה התחלת להרגיש שאתה חולה בבטן שיש לך בחילה, שמת לב לכך?" נוודא שהחרדה חוזרת לשרירים הרצוניים ואז נחזור ונאפשר הכרה ברגש וחווייתו באופן העמוק ביותר. כמו כן נציע תרגילים ספציפיים לוויסות החרדה : כיווץ ידיים, תרגילי כריעה כנגד הקיר ועוד עד אשר החרדה יורדת וניתן לחזור להתמקד ברגש אשר הניע אותה.

חשוב מאוד לציין שרמה מסוימת של מתח היא הכרחית על מנת לפעול בחיינו, מתח המכונה " מתח בריא" ונחווה כ"התרגשות", במצבים אלו האדם מוכן לקראת המשימה ויכול לבצע אותה בתפקוד האופטימאלי שלו. זו המטרה שלנו בISTDP בטיפול בחרדה ובכלל והיא לאפשר לאדם לתפקד ברמה האופטימאלית שלו. הדבר יקבל דגש במהלך הפגישות הטיפוליות וכן בין הפגישות תוך תשומת לב ומעקב לתפקוד האדם. בשונה מטיפול פסיכותרפיה אחרים, אנחנו מייד עובדים עם החרדה ברגע הנוכחי ועוזרים לאדם לשוב לרמת תפקוד אופטימאלית, אם דרך ויסות הגנה ואם דרך התייחסות להרגלים ודפוסים אוטומטיים אשר גורמים לחרדה להישאר באופן קבוע.

מה יכול לקבע את החרדה ולהפוך אותה לכרונית?

ראשית כל התעלמות ממנה לחלוטין כפי שציינו, מדובר בהתעלמות מהרגשות אשר מעוררים חרדה.

שנית, דפוסים והרגלים אוטומטיים : אישה שופטת את עצמה על כך שהיא אם נוראית ושכל מה שהיא עושה הוא לא מספיק טוב עבור ילדיה. ההרגל שלה הוא לשפוט את עצמה. היא מתעלמת מהטוב בחייה ולא רואה את האופן שהיא מתייחסת לעצמה. החרדה במקרה הזה תהיה כתוצאה מהביקורת והשפיטה העצמית אשר ינציחו אותה וברוב המקרים גם יגרמו לדיכאון. נרצה לעזור לאותה אישה לראות את החלק הביקורתי שבה על מנת שהחלק הבריא בה יוכל לפנות נגדו. "את שמה לב לכך שיש בך חלק ביקורתי שמסתיר את הרגשות שלך, החלק הביקורתי הזה הוא לא מי שאת, אלא דרך שהתרגלת להתייחס לעצמך, כמו הרגל. נכון שזה יהיה נחמד אם תוכלי להתייחס לעצמך בצורה יותר סבלנית ומכילה?" המטפל מזמין את האישה לקחת עמדה יותר מבינה כלפי עצמה כדי להרגיע את החרדה, לשנות את היחס שלה כלפי עצמה ולאפשר לה להרגיש את הרגשות אשר יש בה ומוסתרים על ידי אותו חלק ביקורתי.

באמצעות עבודה משותפת, אנו מזמינים אתכם לבחור בכם מרגע לרגע, ברצונות שלכם וברגשות שלכם. בשונה מטיפול פסיכותרפיה אשר מדגיש את החלקים החולים, המטרה היא תמיד להראות לאדם שיש לו בחירה, בכל רגע בטיפול ניתן לבחור בעולמכם הפנימי או להתעלם ממנו, בכל רגע ניתן לבחור להתייחס אליכם באופן יותר מבין ומכיל או להעביר ביקורת ולשפוט את עצמכם.

אנו כאן עבורכן ועבורכם.