ISTDP – להפוך את הלא מודע למודע

טיפול דינמי חוויתי אינטנסיבי קצר מועד היא גישה אשר פותחה על מנת להגיע באופן הבטוח והמהיר ביותר לתכנים לא מודעים ובעיקר התנגדות לא מודעת אשר גורמת לקשיים של המטופלים עמם הם מגיעים לטיפול.

ISTDP מבוססת על הגישה הדינמית ועל תאוריית הקונפליקט אבל מציעה דרכים חדשות לעבוד עם תת המודע

ולטפל בדפוסים ואמונות אשר הושרשו במשך שנים רבות.

הגישה פותחה על ידי ד"ר חביב דאבנלו משנות ה60 של המאה העשרים ועד ימנו אנו, הדור השני של מטפלי הגישה המשיכו ופיתחו את עבודתו של ד"ר דאבנלו, העיקריים שבהם : פטרישה קוגלין, אלן אבאס, ג’ון פרדריקסון, רוב נובורסקי, ז’וזט דה לא האב.

החשיבה מאחורי הגישה היא כי פסיכותרפיה יכולה להיות אפקטיבית במיוחד ככל והמטפל והמטופל ניגשים יחד במאמץ משותף לעזור למטופל להיות זה אשר פונה כנגד דפוסים רבי שנים אשר גרמו לו סבל וכאב, זאת בעזרת הקשר עם המטפל ומתוך ההרגשה שהמטפל מצד אחד רוצה בטובת המטופל ומצד שני עוזר לו להתמודד עם נושאים מעוררי חרדה אשר חלק ממנו רוצה להימנע מהם כפי שעשה במשך שנים רבות.

עיקר ההתמקדות בגישה היא בין שתי הכוחות אשר פועלים משני צדי הקונפליקט, זיהוי כוחות אלו, העצמתם והבאתם אל המודעות מאפשרת למטופל להיות בעמדת בחירה עם כוחות הנפש המצויים בו.

עיקרון ועבודה עם הגורמים התאומים

מצד אחד של הקונפליקט מצויה הברית הטיפולית ומצדו השני של הקונפליקט כוחות ההתנגדות, ניתן לחשוב על שני כוחות אלו כדחף החיים ודחף המוות או ככוחות אשר מנוגדים אחד לשני ופועלים בכיוונים שונים אך נעים יחד ונקראים בגישה הגורמים התאומים – זהו עיקרון ייחודי לעבודה בגישה ומשולב בכל התערבות בהתאם לכל מטופל באופן ספציפי, מה שמאפשר את העצמת הקונפליקט ועלייה ברגשות לא מודעים אל השטח כדי שניתן יהיה לעזור למטופל להבין, להרגיש ולהיות זה אשר מנהל את הכוחות המצויים בו.

לברית הטיפולית ולהתנגדות יש רכיבים מודעים ולא מודעים על פני רצף של מודעות – העדר מודעות. הברית הטיפולית כוללת את כל החלקים הבריאים של המטופל, הכוחות המצויים בו, רצונו לשתף פעולה עם המטפל במשימה הטיפולית, להרגיש את הרגשות והדחפים הלא מודעים באופן מווסת, ההתנגדות המודעת כוללת העדר מיקוד פנימי לעבודה הטיפולית אולם פעמים רבות כוללת רכיבים לא מודעים בעיקר לקשר סיבתי בין דפוסים לא מודעים לקשיי המטופל בחייו ובהתאמה בטיפול.’ ההתנגדות יכולה לבוא לידי ביטוי כהתנגדות להרגיש רגשות, העדר מעורבות בקשר הטיפולי באופן שרצון המטופל אינו מניע את הטיפול, התנגדות לקרבה רגשית והתנגדות בה מערכת יחסים משתחזרת בטיפול באופן שהמטופל מזוהה עם דמות התקשרות בעברו בקשר הטיפולי עם המטפל ו/או צופה כי המטפל יתייחס אליו באותו האופן בו התייחסה אליו דמות ההתקשרות.

התנגדות היא מספר הגנות/התנהגויות/דפוסים/אמונות אשר פועלות יחד וגורמות לאדם להיות רחוק מהרגשות שלו כלפי עצמו ומהרגשות שלו כלפי אנשים אחרים ויוצרת כאמור את הקשיים של המטופלים באופן לא מודע. התנגדות זו היא כאמור על פני רצף הן מבחינת רמת המודעות, ממודעות מלאה לחוסר מודעות אליה ולהשלכותיה על חיי האדם, במקרים רבים היא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ומאופיו ולכן תבוא לידי ביטוי בקשר עם המטפל ועם אנשים אחרים.

הבנת ההתנהגות ביחסי ההעברה והמשימה הטיפולית

הדגש בעבודה בגישה הוא באמצעות הבנת יחסי ההעברה וההשלכות של המטופלים עלינו המטפלים, המשימה הטיפולית היא לעזור למטופל לראות את ההשלכות הלא מודעות ולהרגיש את הרגשות הלא מודעים בהתאם להשלכות אלו בקשר בטוח אתנו כדי לשחרר אותו מאמונות ודפוסים לא מודעים אל עבר המטרות בחייו. משימה זו נראית מוזרה להרבה מטפלים וגם למטופלים אבל כאשר מעמיקים בהבנה הקלינית ובאופן בו תת המודע עובד היא הגיונית ומגייסת את המטופלים למשימה. נרחיב בנקודה חשובה זו.

באופן הגיוני, למה שלמטופל יהיו רגשות כלפי המטפל, במיוחד כאשר מדובר בתחילת הטיפול והמטפל הוא אדם זר. אבל כאשר חושבים על כך : המטופל מגיע כי הוא סובל בתחום כלשהו בחייו, הוא רוצה שינוי, אבל הוא רגיל להסתמך על אמונות / דפוסים / התנהגות אשר מקבעת את קשייו. כאשר המטפל מזמין את המטופל לקשר קרוב, המטופל יגיב באופן אשר הוא מכיר, כל מטופל בהתאם לדפוסי ההתקשרות אשר למד עד כה, הוא רוצה קשר קרוב אבל יתחיל לשחזר מערכת יחסים משמעותית בחייו אתנו. בISTDP אנו מקשיבים למידע לא מודע זה אשר בא לידי ביטוי ב:

חרדה לא מודעת- בשרירים הרצוניים, הרכים או הפרעה בתפיסה או ללא סימנים כלל.

רגשות לא מודעים – רגשות המורגשים בגוף ללא התנגדות מרצונו החופשי של המטופל.

הגנות- התנגדות לא מודעות – כל דפוס התנהגות אשר מייצר את קשייו של המטופל.

ומתחילת הטיפול מביאים זאת לתשומת לבו של המטופל. זו הדרך בה אנו מתחילים מהרגע הראשון בטיפול להסב את תשומת לב המטופל לאופן בו תת המודע שלו מדבר, מתנהג וגורם לקשיים שהוא מגיע לטפל בהם. מתוך המידע החשוב הזה אנו יוצרים ברית טיפולית עם המטופל – קשר מיוחד וספציפי אשר נועד לטפל בדפוסים הלא מודעים באופן ישיר באמצעות הרגשת כל הרגשות אשר הדפוסים והחרדה הסתירו ומסתירים את האדם מאחוריהם.

נקודה חשובה :

כדי שנוכל לייצר קשר וברית טיפולית מודעת עם החלקים העמוקים במטופל עלינו לעזור למטופל להפעיל את המערכת הלא מודעת. ללא הפעלת המערכת ברמה בה המטופל יכול להתחיל להיות מודע אליה, לא ניתן יהיה ליצור ברית טיפולית אשר ניתן יהיה להעמיק בה ביחד עם המטופל אל עבר מטרותיו ולפתור את הקונפליקט ממנו הוא סובל.

כאשר באמצעות הקשר הטיפולי הברית הטיפולית הלא מודעת והמודעת נוכחת בקשר מעבר להתנגדות המודעת והלא מודעת, המטופל נמצא במצב בו הוא יכול לתקן קשרים ודפוסי התקשרות אשר גרמו כאב וסבל בעבר ובהווה באמצעות חוויה מתקנת, רגשית וקוגניטיבית. “המטופל אינו זקוק להסברים אלא לחוויה רגשית מתקנת" כאשר הוא מבין מרגיש וחווה את הרגשות מהם נמנע עד כה ואשר באו לידי ביטוי עם המטפל ודמויות בחייו ומקורן בקשריו מול דמויות ההתקשרות.

כידוע ממחקרים, שינוי לאורך זמן נגרם כתוצאה משילוב של הבנה ורגש ביחס למה שהמטופל נמנע ממנו בעבר. ראשית כל חשוב לשים לב כי בגישה המטופל מבין את ההליך הטיפולי לאורך כל הדרך ובהתאמה באמצעות חוויה פיזית ורגשית של כל החלקים אשר היו לא מודעים בעבר ביניהם בעיקר כח ההתנגדות הלא מודעת.

הרגשות הלא מודעים עולים באופן טבעי ואורגני למודעות על ידי התמקדות במטרות המטופל, ברצונותיו ובתשוקותיו מצד אחד (הברית הטיפולית) ומצד שני באופן בו ההתנגדות הלא מודעת אשר המטופל פעמים רבות מזוהה איתה כחלק ממי שהוא מונעת ממנו להגשים את מי שהוא.

ההליך הטיפולי הוא מאוד קרוב וממוקד עם אמפתיה מורכבת לכל חלקי המטופל אשר עולים ובעיקר אמפתיה מורכבת להסתמכות על דפוסים אשר נוצרו בעברו ולהם היה זקוק כדי לשרוד אולם כיום מנציחים את סבלו ויוצרים את קשייו.

על מנת ללמוד את אופן העבודה בגישה מומלץ להצטרף למפגשי הלמידה החודשיים.