top of page
  • תמונת הסופר/תYuval Alon

תיאור העבודה הטיפולית בטיפול דינמי חוויתי ISTDP

גישת טיפול זו היא במובנים רבים כמעין מטא גישה לטיפול הדינמי. היא מבוססת על התאוריה הדינמית לפיה כולנו כבני אנוש מצויים בקונפליקט בין רצונות, תשוקות, ערכים, אמונות, רגשות ועוד (פעולות בריאות) לבין פחד מהם (חרדה פיזית בגוף) אשר גורמת לדפוסים, הגנות, התנהגויות אשר הסתמכות גבוהה עליהן מייצרת את הקשיים שלנו ושל המטופלים, הבעיות אותן הם מציגים בטיפול.


עם כל אלו אנו מתחילים לעבוד מהרגע הראשון בטיפול ומתחילים לעזור למטופלים לראות סיבתיות.


למה חשוב להראות סיבתיות פנימית?


מאחר ומטופלים אינם יודעים כיצד הבעיות שלהן נוצרות, הם מפתחים תאוריה לכך כמיטב יכולתם אשר אינה עוזרת אלא מנציחה את הקשיים שלהם. בעזרת הטיפול מהרגע הראשון המטופלים הופכים להיות אלו אשר מכירים את עצמם וכיצד הנפש שלהם פועלת וחשוב מכך, כיצד הקשיים הפנימיים שלהם נוצרים. מיקוד פנימי זה נוצר על ידי הזמנות של המטפל להכרות קרובה וראשונית עם המטופל. זו יצירת ברית עבודה משותפת מתוך מיקוד פנימי להבדיל מיקוד חיצוני. ברית טיפולית אמיתית יכולה להיווצר רק מתוך מיקוד פנימי ורק על ידי שיתוף פעולה והדדיות כאשר המטפל והמטופל מסכימים לקושי הפנימי, כלומר לאופן בו המטופל יוצר את קשייו באופן לא מודע על ידי הפיכת המטופל למודע לפעולותיו הפנימיות.


אפשר לחשוב על אדם המגיע לרופא ושואל אותו : למה אני חולה? במקום לתת עצות, או הוראות או כדורים, הרופא שואל את המטופל שאלות הקשורות לסימפטום כדי לרדת לשורש העניין, כנ"ל בטיפול. ההמנעות מרגשות, והסתמכות גבוהה על הגנות הם הגורמים העיקריים ליצירת הקשיים והסימפטומים של המטופלים. כך גם לגבי חרדה כאשר אינה מווסתת. אם חושבים על חרדה, היא מהלא נודע, כאשר אנחנו מרגישים שאין לנו שליטה על חיינו הפנימיים, ולכן מתחילת הטיפול, אנו מזמינים את המטופל לראות סיבתיות פנימית באופן חוויתי על ידי זה שאנו כמטפלים לא נמנעים אלא יודעים כי מה שמייצר פחד והמנעות היא חוסר ידיעה קוגניטיבית ורגשית גם יחד.


זיהוי הצורך ברגע הנוכחי


כתבתי על כך פעמים רבות אבל עדיין נראה שזה לא משהו שמטפלים עובדים לקראתו, יתרה מכך, מטפלים אמרו לי בשיחות אישיות כי זה מעייף עבורם לנסות לזהות מרגע לרגע את הצורך של המטופל. זו בהחלט עבודה קשה אבל לסגת ממנה אומר שאנו לא באמת קשובים למטופל שאתנו אלא עם רעיונות שיש לנו לגביו ואלו יניעו את הטיפול. לכן, זיהוי הצורך ברגע הנוכחי הוא קריטי ומלווה את העבודה בISTDP לאורך כל הטיפול. זאת גם אחת הסיבות שלהיות מטפל בגישה זו היא עבודה קשה ודורשת מצד אחד וכמובן מאוד מספקת מצד שני. להגיד שאנחנו אמיתיים עם המטופלים ללא ספציפיות ובהירות מותירה את הטיפול ברמה כללית ולא מובנת למטופלים וגם לא מובנת למטפלים ללמידה. המטפל מצלם את הפגישות ובעזרת מדריך מבין את צרכי המטופל ובהתאם את ההתערבויות הנדרשות בהתאם לתגובות המטופל מרגע לרגע אנו משפרים ועובדים יחד כמיטב יכולתנו. יחד עם זאת, חשוב כמובן שגמישות תלווה את העבודה שלנו, פתיחות למה שעולה בכאן ועכשיו ושינויים והתאמות שעלינו להיות פתוחים אליהם מרגע לרגע הם חשובים לא פחות.


אופן זיהוי הצורך


זו נקודה חשובה מאוד להבנה. כדי לדעת את הצורך של המטופל עלינו להזמין אותו לפעולות בריאות ברגע הנוכחי. הזמנה לפעולות בריאות מגיעה מהרצון שלנו להיטיב לא רק באופן כללי אלא באופן אשר ממוקד לכל מטופל ומטופל מרגע לרגע, להיטיב מרגע לרגע. אם לא נזמין לא נדע והמטופל ימשיך לעשות את מה שהוא מכיר ואנו וגם הוא נקרא לזה תהליך כאשר למעשה לא ממש התחלנו את הטיפול. הזמנה לפעולה בריאה מתחילה בהזמנה להבין את הקושי הפנימי ואת הסיבתיות כפי שציינו קודם.


דוגמאות להזמנות למיקוד פנימי:


"מה הקושי שאתה חווה פנימית שמביא אותך לטיפול?"

"מה דוגמא שאתה חווה חרדה, מתי זה קרה לאחרונה?"

"איך אתה מרגיש איתי שאנחנו מתחילים"?


מתוך התשובות אנחנו מתחילים לעזור למטופלים לראות סיבתיות פנימית. מתוך התשובות המילוליות והלא מילוליות המטופלים מתחילם להדריך אותנו לגבי הצרכים שלהם ברגע הנוכחי ובהתאם לכך אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לזהות ולהזמין בכאן ועכשיו באופן חוויתי וקרוב. מטופלים יכולים להגיב באחת מהדרכים הבאות אשר יהיו נוכחיות אתנו ברגע הנוכחי :


בהגנה - דפוסים - המנעות - "אני לא יודע מה אני רוצה לעבוד עליו, אני חושב שיכול להיות רעיון טוב לדבר על זה, יש לי חרדה גבוהה (מנותק ונראה לא מעורב) ועוד.

בחרדה - המטופל נראה חרד פיזית. "הדופק שלי גבוה".

עם רגשות - רגשות עולים ונמצאים בחזית. "אני עצוב" (וגם נראה עצוב עם דמעות).


מה שעולה הוא מצוין מאחר ואנו יכולים לעזור למטופלים במה שהם צריכים עזרה. אנחנו מקשיבים עם העיניים בכמה רמות ומתערבים בהתאם : מקשייבם לתוכן, לתהליך, לגוף, להעברה הנגדית, לתוכן סמוי ועוד, זו הקשבה פעילה של מטפל נוכח אשר עובד בכמה רמות של תקשורת ועוזר למטופל להעמיק את חייו הפנימיים מרגע לרגע.


הגנות - "אז שאני ואתה מנסים להבין אותך, דבר אחד שעולה זה מחשבות שאתה לא יודע? האם זה בעיה עבורך שאתה נמצא בעמדה של לא יודע? בוא נראה מה אנחנו יכולים לעשות ביחד לגבי זה, מה עוד אתה מרגיש בפנים (הזמנה לגלות ביחד עם המטופל סיבתיות, הזמנה עם הלא יודע ומה עוד עולה ביחד עם ההגנה כדי לראות סיבתיות).


חרדה - אני מרגיש שהדופק שלי מהיר - "מה המחשבות שיש לך לגבי הטיפול?" (הערכת השלכות על המטפל - למשל : אני חייב להיות כאן" "אני חייב לעשות מה שאומרים לי" וגם התחלה של ביסוס רצון של המטופלת לעומת דפוסים אוטומטיים מהעבר)" איך אתה מרגיש את הדופק פיזית?" (הזמנה לתשומת לב לתחושות פיזיות עוזר גם לפתח תשומת לב ואכפתיות, וגם להפחית חרדה".


רגשות - "אני מרגיש עצוב" - כמובן שההקשר הוא הכל, רק להרגיש רגשות ללא הקשר ברור אינו מסייע, להרגיש את הרגשות עם הבנה של ההליך הפנימי מאפשרים לאדם להיות זה שמנתב את חייו הרגשיים. "על מה עולה העצב" הזמנה לטריגר - חשוב כאמור ההקשר ולכן הזמנה לטריגר תבהיר את הרגשות שעולים והאם הם אל עבר בריאות נפשית או בעל הקשר המנעותי יותר.\


ברוב הזמן יעלו הגנות ודפוסים אוטומטיים, זו אינה בעיה אלא הצורך של המטופל לעזרה עמם. אנו מזמינים לפעולות בריאות יחד אתנו כדי שהמטופל יוכל לפנות נגד הדפוסים אשר מייצרים את סבלו, השילוב שהמטופל רואה סיבתיות פנימית עם הזמנות לפעולות בריאות מהווה שילוב שעוזר לרוב המטופלים להתקדם אל עבר בריאות נפשית, זו מהות העבודה שלנו.


בואו ללמוד לטפל באופן שמאתר את צרכי המטופל מרגע לרגע, אפשרויות הלימוד הרבות קיימות וניתן ליצור קשר. ישנה קבוצה של מטפלים שלומדת איתי כבר שנה שנייה ובשנה הבאה אף תחל קבוצת הכשרה בגישה. מוזמנים ומוזמנות

.

93 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page