top of page
  • ayuval7

סיכום מפגש פברואר 2024

במפגש פברואר עלו כמה נושאים חשובים.


הנושא הראשון הוא איך ללמוד פסיכותרפיה ואיך אנחנו יכולים להתקדם בלמידה שלנו, הוא לא עלה באופן ישיר אבל חשוב להזכיר אותו מכיוון שיש לו השפעה על האופן בו מטפלים יכולים להתקדם בעבודה שלהם.

הלמידה בכל תחום ולבטח גם בפסיכותרפיה היא על ידי שאנו מתנסים בהתערבויות שונות ומפתחים את החשיבה הקלינית שלנו במצבים טיפוליים שונים, זאת מטרת המפגשים החודשיים, לעלות מצבים קליניים שונים כדי שהמשתתפים יוכלו לתרגל את החשיבה שלהם וכדי שיוכלו ליישם אותם בקליניקה. אם אנחנו לא יודעים ספציפית במה אנו יותר טובים בעבודה שלנו במה אנחנו פחות, אנחנו לא יכולים להתקדם.


הנושא שעלה מספר פעמים הוא העבודה עם הלא מודע לעומת העבודה עם המודע. הוא לא עלה באופן מפורש אלא במספר שאלות על ידי המשתתפים שנגעו בנקודה הזו.


כיצד לעבוד עם הלא מודע


המטרה של כל טיפול מיטיב ללא קשר לגישה היא לעזור למטופל באופן ישיר עם הקשיים עמם הוא מגיע לטיפול.

הבעיה : הקשיים הללו אינם מודעים, לרוב המטופל רואה את התוצאה של הקשיים שלו או רואה חלק קטן ממה שגורם לקשיים שלו ולרוב הוא לא רואה איך מה שהוא עושה מייצר את הקשיים שלו בהווה. במילים אחרות : איך מה שהיה עליו לעשות בעבר כדי שהקשר יתקיים מייצר את הקשיים שלו בהווה. (דפוסי התקשרות)


ולכן השלב הראשון בעבודה עם הלא מודע היא יצירת ברית טיפולית עם אותם חלקים לא מודעים במטופל כפי שלמדנו במפגש, המטופל רוצה קרבה רגשית , רגשות עולים , הוא נהיה חרד , ואז הוא מתרחק, מתנתק ולא נמצא בקשר שהוא רוצה עם עצמו ועם אחרים. ברגע שהמטופל רואה את הסיבתיות הפנימית הזו ואיך שהיא באה לידי ביטוי בקשרים בחייו ועם המטפל באותו האופן ורוצה לעבוד על הקשיים הללו מתוך רצונו החופשי - אז ורק אז יש לנו שלב ראשון וחשוב בטיפול והוא הברית הטיפולית המודעת כאשר המטפל והמטופל מסכימים מה הם עושים יחד בטיפול.


ניתן היה לראות איך המטופל הופך יותר ויותר מודע לאופן בו הוא מנוהל על ידי דפוסים לא מודעים (מחוות ספונטניות כל פעם שעלו הדפוסים הלא מודעים אשר מייצרים את הקשר שהוא לא רוצה - אפשר היה לראות בברור איך המטופל מגיח מהאפילה באמירות ברורות : כן!, קורא לדפוסים של האופן בו הוא מסתתר לא הגיוניים, רואה את החומה שלו בעצמו, מעלה מילים של רגש אחת אחרי השנייה - עצב, כעס, זעם, נהיה קצר וחסר סבלנות איתי! סימן להתקדמות משמעותית! שאומר : בוא נתקדם - זה הרגע גם שהרגשות עלו (דקה 25 לערך, 5 דקות לפני כן עצב הגיח גם וכאב על השימוש בדפוסים, חלק חשוב מאוד בעבודה כאשר המטופל מתחיל לפנות נגד הדפוסים) לאחר הרבה עבודה על מודעות לדפוסים הלא מודעים - התפקיד שלהם - להסתיר אותו - וההזמנות לקשר בטוח מתחילת הפגישה כל אלו מתוך קשר בטוח איתי אל מול הקשיים אשר מאפשר חוויה חדשה למטופל בו הוא מופיע ולוקח מקום רגשי עם עצמו ועם האחר יותר ויותר.


השלב השני הוא העבודה יחד כדי לעזור למטופל להגיע למקור של הקשיים שלו דרך אותם רגשות לא מודעים אשר הדפוסים והחרדה מסתירים.

השלב השני יכול להתחיל ולהתקדם רק כאשר המטופל מתחיל להפריד את המטפל מהדמות אשר יכולה לפגוע בו, מדמות אשר עליו להמנע ממנה, כמובן שהמטופל לא יכול לעשות זאת באופן מלא ורגשי ללא גישה לרגשות שלו, אבל הוא יכול לעשות את האבחנה המודעת אשר מייצבת את הברית הטיפולית ומכינה את הקרקע לעבודת עומק כדי באמת לעזור למטופל להשתחרר ולהיות חופשי.


מה הבעיה בכך?


מטופלים רוצים להמנע לגעת ברגשות מהם הם נמנעו עד כה, זה הגיוני מאחר ועד כה קשר משמעותו הייתה להסתתר מהחשש שאם הם יפתחו האחר לא ירצה אותם. העניין הוא שזה בדיוק הפוך אבל לא בעיני המטופל. אם המטפל חושב שכדאי למטופל להמשיך להסתתר או שהוא מזדהה אך ורק עם הצורך של המטופל להסתתר, הטיפול יהיה תקוע. אם המטפל מבין שהמטופל התרגל להסתתר ושהוא משחזר מערכות יחסים מהעבר הוא יכול להציע לו לעבוד ביחד איתו כדי להיות אדם חופשי ויוכל להזמין את החלקים הלא מודעים אשר מוסתרים. אם המטפל לא מפתח עמדה מורכבת של אמפתיה מורכבת כלפי כל החלקים במטופל ומזמין לקשר בטוח, המטופל לא יוכל להופיע בקשר בטוח ולא יכול לפתור את הקשיים שלו שיכולים לקבל מענה אך ורק בקשר בטוח.


"עד היום ניסית להיות בקשר אבל מאחורי החומה של החרדה, הריחוק, וכמובן שגם בטיפול, זאת הדרך שלמדת להסתתר מהרגשות שלך ומקשר, מה שהיית חייב לעשות בעבר ויש לכך סיבה טובה בוודאי, אבל כל עוד אתה מסתתר כאן ובחייך לא תוכל לפגוש אותך ואת מי שאתה באמת ולא תוכל לקבל את העזרה שבאת לקבל, וגם הקרובים לך לא יוכלו להכיר אותך, זאת לא ביקורת כמובן עלייך אלא ניסיון להושיט יד מעבר לחומה כדי שתוכל לבחור האם להמשיך להסתתר או לצאת לחופשי כאן בטיפול ובחייך, אז שנראה מי אתה באמת מאחורי ההרגלים של ההסתרה?


הקושי לעבוד באופן שיטתי עם מה שעולה בכאן ועכשיו הוא שמטפלים חושבים שאם המטופל אומר להם שהוא מרגיש בנוח או שהוא אומר להם שהבעיות שלו נפתרו, או שהוא אומר להם שהוא רק רוצה לשתף את מה שקורה לו או כל התנהגות של חרדה או המנעות אחרת אז הוא בקשר עם עצמו והרגשות שלו ושבעצם אין על מה לעבוד יותר בטיפול. למשל :


"אני חושב שאני אמשיך להתבונן בחומה שלי וברגשות שלי"


אם להתבונן ברגשות היה מספיק עבור המטופל הוא כנראה לא היה מגיע לטיפול. המוטיבציה לעבודה בטיפול חייבת לבוא מהמטופל עצמו ולכן עלינו לוודא שהמוטיבציה של המטופל היא זו אשר מניעה את הטיפול ולא המוטיבציה שלנו :


"האם להתבונן בחומה וברגשות עוזר לך להיות בקשר עם עצמך ועם אחרים כמו שאתה רוצה"?


מעביר את החשיבה למטופל לגבי מה שהוא מציע ולא שם אותנו המטפלים במושב הנהג, אנחנו יושבים ליד המטופל וביחד איתו רואים לאן הוא מוביל את הרכב, אנחנו עושים שימוש במילים של המטופל כדי לעזור לו לראות את הדרך שלו, כדי שהוא יוכל לבחור יותר ויותר מרגע לרגע מהי הדרך הטובה ביותר עבורו, אנחנו מזמינים את המטופל לקשר בריא כל העת, זה התפקיד שלנו, אבל אנו עושים זאת בהתאם למה שהמטופל מראה לנו מרגע לרגע, בהתאם למה שהמטופל עושה אתנו, בהתאם לתכנים שהמטופל מעלה, בהתאם למה שהמטופל רוצה. אנחנו צריכים לזכור שיש אדם שרוצה להיות חופשי מתחת למה שנראה לעין, אבל אנחנו לא יכולים להיות אלו שמושכים את המטופל לשם אלא רק להזמין אותו לכך ולעזור לו לראות מה הוא רוצה ומה הוא עושה אשר לא מאפשר לו להיות אדם חופשי.


כאשר אנחנו עוזרים למטופל לראות מה הוא עושה כדי להשיג את המטרות שלו, יותר ויותר תכנים לא מודעים ורגשות לא מודעים עולים.


ראינו כיצד המטופל מתקשר איתנו ועם עצמו יותר ויותר את הקושי הפנימי שלו, ראינו כיצד המיקוד הופך להיות מחיצוני ומשחזור של מערכות יחסים למיקוד פנימי של המטופל בו הוא בעצמו מרגיש את המאבק הפנימי שלו, זו ההתחלה של הטיפול והדרך בה המטופל יכול בפעם הראשונה בחייו לראות בעצמו את נפשו ואת הבחירה כבחירה שלו!!! במקום לחיות בשחזור כי האחרים הם אלו אשר שולטים על קשריו (השחזור), ראינו איך באמצעות עבודה מרגע לרגע עם המטופל, שימוש במילים שלו ובמוטיבציה שלו לקשר ובהזמנות לרצון שלו, לרגשות הלא מודעים שלו, בהזמנות לקשר בריא אתנו, המטופל מתחיל לפתח עם עצמו קשר עם מיקוד פנימי בין החלק בו אשר רוצה להשתחרר לבין החלק בו שעד היום היה כבול.


איך אנחנו יודעים שהמטופל מתקדם בטיפול ?


כאשר המטופל נראה נינוח ורגוע, הוא לא עובד על קושי שהוא רואה כקושי. כאשר המטופל בחרדה הרבה פעמים המטפלים נכנסים גם הם לחרדה, אבל חרדה היא סימן חיובי בטיפול אשר מסמנת כי המטופל מתחיל להרגיש את הקונפליקט שלו, אם הוא רואה שהמטפל נהיה חרד הוא מבין : עליי להרגיע את הרגשות שלי כדי שהמטפל ירגע וכדי שנוכל לשרוד את הקשר. אם המטפל דוחף את המטופל לכיוון כלשהו שהמטופל לא העלה בטיפול, למשל מציע לו טכניקה מסוימת או כתוצאה מרגשות שעולים במטפל מונע לפעולה, הרי שרצון המטפל הוא זה אשר מניע את הפגישה וכעת המטופל עומד בפני 2 אפשרויות : להסכים ולרצות או להתנגד ולהמשיך להסתיר. במילים אחרות, ההעברה הנגדית שלנו והרגשות אשר עולים במטפל, למשל עם מטופלים אשר נמנעים ופסיביים יותר יכולה לגרום לכך שאנו נכנס לנעלי הדמות אשר המטופל היה צריך לוודא שהיא מרוצה. יכולנו לראות זאת במפגש כיצד התגובות של המשתתפים כלפי המטופל (או כלפי המטפל) היא של רצון להזיז אותו או לנחם אותו,(או להתרחק) כל הרגשות הללו הם מידע חשוב מאוד אשר מספר רבות על המטופל ולעיתים גם ללא קשר למטופל, כל אחד ביחס לעצמו. כמטפלים אנחנו רוצים לעזור אבל כאשר אנו לא מאפשרים לרגשות שלנו להיות מורגשים בגוף שלנו, אנו יכולים לפעול מתוך מקום שלא מבוסס על מה שהמטופל צריך ולא מאפשר לנו לפתח את החשיבה שלנו ביחס למטופל. אנחנו נרצה לחבק את המטופל בפעולה ממש או להמנע מהמטופל או שנתעצבן על המטופל, כל אלו קשורים קשר ישיר למה שהמטופל עובר. יש בו זעם על אנשים אשר קרובים לו המקושר לאנשים אשר פגעו בו בעבר, יש בו רצון לחבק את עצמו ואחרים אבל בגלל הרגשות המעורבים אשר עולים ביחד עם הרצון לקרבה הוא נהיה חרד, נמנע ומתרחק ולכן אנחנו צריכים להיות מסוגלים להרגיש את כל הרגשות שלנו אשר עולים ביחד עם המטופל כדי שנוכל להזמין אותו מתוך מקום מחובר אל עצמו ואליו ואשר עוזר לו להיות זה אשר בוחר להבדיל מעוד מערכת יחסים שמישהו אומר את הדברים הנכונים ביותר אבל רגשית לא מאפשר לו להיות מי שהוא באמת.


הלמידה המתוארת כאן היא בלב העבודה שלנו, לוקח זמן לפתח אותה דרך מקרים שונים ודרך פיתוח החשיבה הקלינית שלנו.


מוזמנים להצטרף למפגש הבא ב1.3.





128 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page