איך להפחית סימפטומים של חרדה בתוך קשר
כיום, כולנו נמצאים במצב של פחד קיומי, איומים מכל עבר וחשש אמיתי לגורל חטופינו, חלילה ממלחמות נוספות ותחושה שאין מי שיוביל את המדינה קדימה, תחושה שעכשיו יותר מכל צריך הנהגה שלוקחת אחריות, מובילה דרך ונותנת תקווה, עכשיו יותר מכל זמן אחר וכאשר הכי צריך לצערנו החלל גדול יותר מתמיד.
קשרים יכולים להיות מקור לויסות חרדה ופיתוח בטחון ויכולים להיות מקור לחרדה. כאשר אנחנו מתרגלים להסתיר את עצמנו ואת הרגשות שלנו בגלל שהם גרמו לחרדה לאחר אנחנו נהיה חרדים כאשר רגשות יעלו וכדי להתמודד עם החרדה הזו נסתיר אותם ונפתח התנהגויות שמטרתן היא לווסת את האחר כדי שהקשר יוכל להמשיך להתקיים - "כמה מעצמי אני צריך להסתיר כדי שהקשר יוכל להתקיים" - מתנת האהבה לקשר.
תופעה זו מתרחשת כל יום ולבטח מתרחשת בחדרי הטיפול יום יום. דפוסי ההתקשרות שמטופלים רגילים אליהם הם אותם דפוסים אשר בעבר הצילו את הקשר וכיום אתנו הם מראים לנו כיצד הם למדו לאהוב.
העניין הוא שהאופן בו המטופלים אוהבים מייצר את הקשיים שהם מגיעים איתם לטיפול.
לכן, המשימה הראשונה בטיפול היא לייצר קשר בטוח אשר מאפשר למטופל להרגיש את מה שהוא נמנע ממנו בעבר.
הדרך לעשות זאת היא לעבוד ביחד עם המטופלים על דוגמאות ספציפיות בהם הם נהיים חרדים כדי לעזור להם לראות סיבתיות - רגשות מעוררים חרדה מעוררים דפוסי התקשרות כדי לווסת את האחר ואת העצמי ואלו אינם מאפשרים יצירת קשר בטוח להרגיש את מה שהמטופל נמנע ממנו.
דוגמא :
מטו': אני לא יודע אם אני רוצה להכנס לתוך העניין הזה, כאשר נפגשתי עם קולגה ביום ראשון הרגשתי שאני רוצה להמנע מהמפגש איתו בגלל שהייתי חרד, הוא פגע בי לפני הרבה שנים.
מטפ: מה הרגשות כלפיו על כך שהוא פגע בך? (המטפל מזמין לקשר בטוח אל מול ההמנעות.
מטו': כעסתי עליו.
מטפ: כעס מעורר חרדה וכדי לשמור על הקשר איתו אתה נמנע, האם תרצה לפתח את היכולת שלך להיות יותר נוכח בקשרים כדי שלא תצטרך להשתמש בהמנעות כדי לווסת את החרדה? (הזמנה למטרה חיובית מתוך הדפוסים הלא מודעים)
המסר שהמטופל מקבל הוא :
זהו קשר שנוכל לעזור לך להרגיש בטוח כדי שלא תצטרך להשתמש בהמנעות כדי להרגע.
בקשר הזה אתה לא צריך להמנע מהרגשות שלך כדי שאני אהיה איתך בקשר, אני פתוח לקבל את הרגשות שלך כפי שלא קיבלו אותם בעבר.
אם המטפל לא עוזר למטופל לראות את הסיבתיות הפנימית המתוארת, המטופל לא יכול לדעת ולהרגיש שהוא נמצא בתוך קשר מאפשר והוא ירגיש שהוא צריך להמשיך ולהמנע מאחר וזה מה שהוא מכיר.
דוגמא נוספת :
מטו': מאז שהייתי בארועים של המלחמה אני מרגיש שאני לא רוצה לשתף אנשים במה שעובר עליי, מספיק שאני עברתי את כל הדברים הקשים הללו, אף אחד לא מבין אותי, אני מרגיש מתוח ונשאר המון לבד, עם עצמי.
מטפ: מאז האירועים של המלחמה, כאשר אתה עם אנשים ויש אפשרות לשיתוף מתעוררת חרדה, אתה עברת דברים קשים וכעת אתה רוצה לשמור על אחרים מפני הדברים הקשים שעברת אז החרדה שומרת מפני השיתוף ואז כדי להרגיע את מי שאיתך ואותך אתה נשאר לבד, האם תרצה לפתח את היכולת לשתף כאן איתי כדי שהקשר הזה לא יהיה עוד קשר שאתה צריך לשמור על אחרים מפניו וכדי שתוכל להבין אותך יותר עם עוד אדם?
באופן הזה המטפל מבהיר שהקשר הוא אפשרות למקום בטוח שהמטופל יכול להמנע בו אם ירצה אבל יכול לשתף מה שהוא רוצה, פעמים רבות מטפלים קובעים למטופלים את תוכן הפגישה ועל מה אמורים לדבר. בעיקר סביב הנושא של עיבוד חווית לחימה, המטפלים מגיעים עם ציפייה מראש כי החייל אמור לדבר על חוויות הלחימה, מה שכמובן מובן אבל אינו מכבד את האוטונומיה של המטופל לבחור על מה הוא רוצה לדבר ועל מה לא ובעיקר מתעלם מהסיבה שהמטופל עושה את מה שהוא עושה - כדי לשמור על אחרים. כאשר המטופל רואה את הסיבה הפנימית הוא פתוח לשתף במה שהוא רוצה לשתף מתוך רצונו להיות ביחד ומתוך ההבנה הפנימית שיש לו מקום שהוא יכול לשתף בו כעת אל עבר החלמה ולא אל עבר פגיעה. הרי אם המטופל באופן לא מודע מרגיש שהוא פוגע באחר אם הוא ישתף כמובן שהמוטיבציה תהיה להמנע.
כולם רוצים לפתח קשרים בהם אנו מרגישים בטוחים. כאשר המטפל עוזר למטופל לראות את הצד החיובי בהמנעות שלו מפתיחות ואת האופן בו ההמנעות מעכבת את ההחלמה שלו, הוא מאפשר למטופל את הבחירה ממקום שבו המטופל יכול לבחור, אם המטפל אינו מאפשר למטופל לראות הסיבתיות הפנימית בתת המודע ומזמין אותו לעשות משהו בריא עבור עצמו המטופל יכול להסכים או להתנגד אך אינו יכול לפתח את יכולת הבחירה שלו, פיתוח יכולת הבחירה של המטופל היא קריטית בעיקר בהתמודדות עם טראומה וטראומה מורכבת אך לא רק, פיתוח תחושת הבחירה והתקווה בימים אלו חשובה לכולנו, קריטית בימים אלו.
***על מנת לדעת בפני אלו אפשרויות פנימיות ברורות עומד המטופל, על המטפל לפתח את היכולות שלו לעזור לו לראות זאת, בעיקר על ידי הקשבה לתת המודע והאופן בו הוא בא לידי ביטוי מרגע לרגע באופן חי ואמיתי להבדיל מאופן תאורטי***
Comments