צרור שאלות בטיפול דינמי חוויתי ISTDP

מאמר של סוגיות אשר עלו מתוך קבוצת למידה חדשה של טיפול דינמי חוויתי והתייחסות אליהן. קריאה מלמדת ונעימה:)

האם אנחנו מתמקדים רק ברגשות שהמטופל מרגיש כלפי מישהו אחר? מה קורה עם רגשות-תחושות כמו עצב, פגיעות. האם יש ערך להרגיש אותם, או שמתייחסים אליהם כהגנות? –

כל רגש שהוא יכול להיות בעל אפקט אנרגטי שנותן לנו מידע חיוני ובעל אפקט הגנתי, כמו גם כל דבר בחיינו. כסף יכול להיות מקור נפלא או השתעבדות. מעבר לכך נקודה חשובה היא שרגשות הם רק אמצעי להעמקה בחיינו ולא המטרה בפני עצמה. המטרה העיקרית היא פתיחת חיי היצירה והמשמעות אשר חבויים מעיני המטופלים ודרך אחת לעשות זו היא באמצעות הרגשת הרגשות באופן עמוק וחוויתי. יש הרבה דרכים אחרות כפי שיתוארו במקרה לדוגמא בהמשך.

איך אנחנו מתייחסים לפחד? הגנה? קשור לחרדה? רגש? תלוי מקרה? –

פחד הוא רגש כתוצאה מארוע חיצוני במציאות (מישהו תקף אותנו) חרדה – פחד מרגש. חשוב מאוד לתת תוקף לפחדים אשר מקורם במציאות החיצונית ולעזור למטופלים להרגיש את הרגשות שלהם אל מול פחדים מהמציאות הפנימית – חרדה.

איך מתייחסים לאמירה: "אני נורא רוצה לבכות כבר תקופה ארוכה ולא מצליח. ממש בא לי ואני לא יכול?" הבכי הוא הגנה? יש טעם לשחרר אותו? – יפורט באמצעות המקרה לדוגמא בהמשך.

מה קורה עם כעס שהמטופל מפנה כלפי עצמו? אשמה שהמטופל מפנה כלפי עצמו? חוסר אהבה עצמית? יפורט באמצעות המקרה לדוגמא בהמשך

איך מתייחסים לשנאה (כלפי מישהו אחר)? –

שנאה היא בדרך כלל פיצול של רגשות ונעזור למטופל להרגיש את הרגשות המערובים שלו תמיד כדי שיוכל להיות יותר מחובר אל עצמו ולרגשות המערובים שלו ולא ייאלץ לפצל ולהשליך רגשות אשר קיימים בו אל עבר אנשים אחרים.

איך עובדים עם מיקס של רגשות מורכבים: אני אוהב אותה ואני כועס עליה. –

הקונפליקט הגדול ביותר הוא לכעוס על מי שאנו אוהבים ולאהוב את מי שאנו כועסים עליו – "בולבי". המטרה בטיפול היא לעזור למטופל להכיל את חייו הפנימיים על הרגשות המעורבים אשר יש בו. להיות עם רגשות מעורבים זה הדבר האנושי ביותר שיש. כאשר מטופלים מבינים שהם לא "אשמים" על הרגשות שלהם הם מרגישים יותר בנוח לתת להם מקום על המורכבות שלהם.

האם אנחנו מכוונים דווקא לדיוקן של כעס או שכל אחד מששת הרגשות הבסיסים יכול לבוא בחשבון?

אנו לא מכוונים לרגש כלשהו – אלא קשובים למטופלים ולמה שהם מביאים – כל מקרה לגופו – חשוב לציין שעבודה בדמיון תהיה יעילה כאשר המטופל זיהה את הרגש והרגיש אותו בגופו לרבות הדחפים שהרגש מעורר אחרת מדובר בעבודה בדמיון שהיא קוגניטיבית בעיקרה או מבוססת על ריצוי מצד המטופל.

איך עובדים עם תחושות פנימיות של המטופל כמו דחיינות, פאסיביות, תקיעות. – מדובר בדפוסי הגנה ועובדים איתם כמו עם כל דפוס אחר – יש הדגמה בהמשך.

תודה על השאלות החשובות מחברת הקהילה שלנו אשר מאפשרות לכולנו ללמוד ולהיות מטפלים טובים יותר.

אנו מתייחסים בטיפול לכל הרגשות אשר עולים ואנו מתייחסים ומקבלים כל דבר שהמטופל מביא לטיפול באופן הפתוח והכנה ביותר. מטופלים מגיעים אלינו וסומכים עלינו. כמטפלים עלינו להתנהג באופן שהיינו רוצים שהמטופלים יוכלו להיות עבור עצמם באופן : פתוח, רגיש, כנה, מזמין, מאפשר שינוי, ישיר ורגיש, ועלינו להיות אלו אשר מראים למטופלים שאתנו דפוס ההתקשרות והקשר יכול להיות בטוח ושונה ממה שהם הכירו עד כה.

לכל רגש יש מקום, לא יהיה נכון לחשוב על העמדה הטיפולית מתוך מקום שרגש אחד יותר חשוב מרגש אחר שכן לכל רגש יש תפקיד חשוב בחיינו. הדבר החשוב ביותר שעלינו לשים לב אליו בתור מטפלים הוא מה שדבנלו דיבר עליו כיחסי הגומלין בין כוחות הריפוי אשר במטופל והברית הטיפולית אתנו לבין דפוסי ההגנה של המטופל והכוחות אשר מונעים ממנו להתקדם בטיפול ומנציחים את סבלו בחייו. המשימה הטיפולית היא לא להרגיש רגש כזה או אחר אלא לעזור לכוחות הריפוי במטופל להיות אלו אשר דוחקים את הדפוסים ומנהלים את הטיפול ואת חייו. ולזהות ביחד עם המטופל מהו הגורם ומהם הרגשות אשר לא מקבלים מקום בחייו ומנציחים את סבלו ולעזור לו להרגיש רגשות אלו.

דבנלו דיבר על כך שיש חשיבות מכרעת לחלקים המודעים בטיפול מה שנקרא הברית הטיפולית המודעת ולכך שהמטופל חייב להבין באופן הברור ביותר את התהליך הטיפולי ולהבין מה מונע ממנו לחיות את החיים אשר הוא רוצה עבור עצמו. "יש לשים דגש שווה בטיפול על החלקים המודעים והלא מודעים". ללא שלמטופל יהיה ברור מה עליו לעשות בטיפול וללא שהמטופל יראה באופן ברור קשר סיבתי ברור בין הדפוסים בחייו לבין הסבל שלו, כוחות הריפוי הלא מודעים אשר קיימים בו לא יעלו אל פני השטח.

זאת נקודה שחשוב מאוד להבין.

מטופלים מגיעים אלינו כאשר הם סובלים. הם רוצים להרגיש טוב ולחיות חיים טובים בעלי משמעות ויצירה אבל הם לא רואים שהגנות וחרדה מונעים זאת מהם. עלינו לעזור להם לראות יחסי סיבה ותוצאה ולהזמין אותם למשימה הטיפולית אתנו ולקשר חדש אתנו. כאשר אנו לא עושים זאת, הטיפול תקוע. לכן, השאלה היא לא באיזה רגש להתמקד אלא האם הראנו למטופל יחסי סיבה ותוצאה למה שקורה בחייו והאם הזמנו אותו באופן ברור לעשות משהו אחר בטיפול לטובתו ולמען הבריאות שלו.

הדבר נכון לגבי כל אחת ואחת מהשאלות אשר עלו, הן בכעס כלפי העצמי, הן לגבי השאלה האם יש רגש אחד יותר חשוב מהאחר, הן לגבי עבודה עם פיצולים כמו שנאה והן לגבי ההנחה כי צריך להתמקד ברגש או בפעולה מסוימת ולא ברגש אחר. כל מקרה הוא מקרה בפני עצמו, וכל נסיבות חיים אינן דומות לנסיבות חיים אחרות.

כל מה שהמטופלים אומרים לנו בטיפול הוא הדבר המושלם כי הם אומרים לנו במה הם צריכים עזרה, התפקיד שלנו הוא להבין למה מה שהמטופלים אומרים לנו הוא הדבר המושלם ביותר ולעזור להם. אמחיש את כל השאלות אשר עלו באמצעות מקרה לדוגמא (מקרה שמשלב בין תגובות נפוצות של מטופלים)

**************************************************************************************************

מטפ: איך אני יכול לעזור?

מטו': אני עצוב כבר תקופה ארוכה אבל לא מצליח לבכות, נורא בא לי ואני לא מצליח.

מטפ: תודה רבה שאתה כל כך כנה (נאמר בכנות מוחלטת) מתי התחיל העצב הזה (אנו רוצים להבין על מה מדובר כדי להבין מהי הבעיה וכיצד ניתן לעזור, הסימן הראשוני מראה על פתיחות גדולה מאוד של המטופל וחשוב לציין זאת).

מטו': מאז שאני זוכר את עצמי (מסמן שמדובר בתכונת אופי ולא עקב ארוע שקרה לאחרונה)

מטפ: האם העצב הזה משתנה באירועים או בנסיבות מסוימות ?

מטו': לא, הוא פשוט תמיד נמצא שם. (מסמן שמדובר על דפוס שמקובע כבר זמן ארוך ללא מודעות או תשומת לב לשינויים בו, רגשות הם דינמיים, דפוסים הם מקובעים)

מטפ: איך מרגיש העצב הזה והרצון לבכות אותו?

מטו': כמו כמיהה כזו למשהו שיקרה, לקשר כלשהו וזה לא קורה. (הבעיה היא דפוס עיקש כנגד קרבה ואינטימיות)

מטפ: אז יש בך כמיהה גדולה לקשר, האם נוכל לראות באלו קשרים אתה מרגיש את הכמיהה הגדולה לקשר (זאת גם חקירה דינאמית וגם מיקוד פנימי ופסיכודיאגנוסטיקה וחיפוש אחר הקשר הסיבתי שמוע קרבה ואינטימיות – יש כמיהה אבל יש משהו שמונע את הכמיהה – עלינו לגלות מה מונע את האפשרות להיות בקשר כדי שכוחות הריפוי יהיו אלו אשר יגברו על הדפוס אשר מונע קרבה ואינטימיות)

מטו': זה בכל מקום, עם אשתי, עם הילדים.

מטפ: האם תרצה שנראה דוגמא בה אתה מרגיש את הכמיהה והעצב הזה ונעזור לך להבין על מה מדובר?

מטו': כן, אני אשמח.

מטפ: מה תהיה דוגמא בה אתה מרגיש את התחושה המוכרת הזו של כמיהה לקשר ועצב שאתה לא מצליח אבל בא לך כדי שנוכל לעזור לך להיות בקשר קרוב יותר איתך ועם הקרובים לך? (רגשות עולים בתוך מקרה ספציפי ולא סתם כך, לכן חשוב להיות ספציפיים כדי לעזור למטופלים להתחבר אל הכוחות המרפאים אשר מצויים בהם).

מטו': אני נמצא עם חברים אבל מרגיש עצוב, אני רוצה להתקרב אבל רק עצוב לי כל הזמן ואני לא מצליח לפרוץ את זה. (לפרוץ את זה מרמז על כוחות)

מטפ: אז מצד אחד אנחנו רואים שאתה ממש רוצה קשר ולהתקרב אבל מצד שני יש בך חלק שלא נותן לך, במקום שהחיים ימשיכו להיות חיים ללא קרבה ורק כמיהה האם תרצה להרגיש את כל הרגשות שלך עם החברים כדי שתוכל להיות קרוב אלייך וגם אליהם?

מטו': כן, אני אשמח.

מטפ: יופי. אז נראה שיש רגשות חיוביים כלפיהם, האם זה נכון?

מטו': כן בהחלט.

מטפ: מה אתה מרגיש כלפיהם? (הזמנה לרגשות חיוביים שהם בעצם גם רגשות חיוביים איתי כדי לעזור למטופל להרגיש את הרגשות המעורבים שלו חייבים להיות רגשות חיוביים אתנו ועם אחרים, כל קשר בריא חייב להיות מורכב מרגשות חיוביים אחרת אין בטחון בקשר ואין אפשר לעמוד מול רגשות אשר יש אתגר גדול יותר להרגיש.) גם אין כל הגיון להרגיש רק סוג אחד של רגשות למשל כעס מבלי שברור שיש גם רגשות חיוביים אחרת מדובר בפיצול.

מטו': אני מרגיש רצון גדול להתקרב, חום רך בחזה, אבל אז עולה העצב שאני מרגיש שאני לא יכול.

מטפ: זה ממש עצוב (תוקף לעצב – חוויה פנימית של בדידות – המטופל עם מודעות עצמית גבוהה – אנו עוזרים לו להכיר את עצמו טוב יותר ובמקביל הוא נפתח אתנו והברית הטיפולית אתנו – קשר חדש שיאפשר פתיחות מתגבשת), רוצה להתקרב ותחושה שאתה לא יכול, נשמע שמה שמונע ממך להתקרב זה החלק שלא יכול, ושיש לך קונפליקט האם אתה יכול להיות קרוב לעצמך ולאחרים שהולך אתך במשך כל חייך, נוכל כאן ביחד להרגיש את כל הרגשות שלך – הרצון להתקרב שקיים ביחד עם הרגשות אשר עולים מהחלק שלא יכול להתקרב, האם תרצה בכך כדי שתוכל להיות קרוב אלייך ואל אחרים?

מטו': כן, מאוד.

מטפ: נשמע שיש לך רגשות מעורבים כלפי האפשרות להיות קרוב לחברים שלך (תמיד אנחנו מדברים על רגשות מעורבים, למרות שדי בברור ניתן לראות שיש לו קושי עם קרבה ושהקושי עם הקרבה מעורר רגשות מעורבים אנחנו לא אומרים מהם הרגשות אלא מכניסים את העניין של רגשות מעורבים שכן ברור שיש לו רגשות מעורבים)

מטו': כן, זה נכון.

מטפ: מהם הרגשות המעורבים שיש לך כלפי החברים כאשר אתה רוצה להתקרב אליהם?

מטו': אני מאוד אוהב אותם ומרגיש רע שאני לא קרוב אליהם, הם גם אומרים לי, אתה תמיד מרוחק, תמיד שקט, תמיד עצוב.

מטפ: בטח יש לך רגשות כלפיהם כאשר הם אומרים לך, אתה תמיד מרוחק, שקט, עצוב.

מטו': כן, אני אוהב אותם מאוד. (שומר עליהם מפני כל הרגשות שלו – מתנת האהבה שלו אליהם אשר שומרת אותו מרוחק – כמה ממני עליי להסתיר כדי שהקשר הזה יימשך).

מטפ: כמובן, אתה אוהב אותם ורוצה להיות קרוב אליהם, העניין הוא שכאשר אתה רוצה להיות קרוב אליהם עולים בך רגשות נוספים וגם החברים שלך מגיבים לריחוק שלך וגם רוצים שתהיה יותר קרוב, גם אתה וגם הם, האם תרצה להרגיש את כל הרגשות שעולים בך כדי שהקשרים בחייך יהיו קרובים יותר? (גיוס הרצון, הבהרת המשימה, הבהרת המטרה, דיבור אל כוחות הריפוי)

מטו': אני רוצה אבל אני לא יכול.

מטפ: כמובן, וזו הסיבה שהגעת לטיפול. וגם כאן איתי אותו הדפוס חוזר, באת לכאן מרצונך החופשי, אתה רוצה להיות קרוב לאנשים בחייך וכמהה לקשר קרוב, כאשר אתה רוצה להתקרב גם כאן איתי, עולים בך רגשות מעורבים, מצד אחד אתה מאוד רוצה וכמהה ומצד שני אתה לא יכול (עצירה)........ מכיוון שכרגע אתה נפגש עם המחסום של לא יכול אתה חי חיים ללא קרבה וללא לב ולא יכול להיות האדם שאתה באמת מתחת למעטפת הלא יכול, השאלה שלי היא כזו: למה מגיע לך לחיות חיים ללא קרבה וללא לב? (התערבות זו היא התנגשות לבבות והמטרה שלה להפגש עם הלב של המטופל – הלב שלו שמכוסה מאחורי החלק שאומר שהוא לא יכול, המטפל יודע בשלב זה שמה שמונע מהמטופל להיות קרוב אל עצמו ואל אחרים הם התרחקות מרגשות כואבים של עצב צער והרבה כאב על הריחוק שהוא חי איתו וככל הנראה גם רגשות נוספים, כל עוד המטופל לא ירגיש את הרגשות אשר הריחוק מכסה לא נוכל לדעת והדפוס הזה יהיה קיים גם אתנו בטיפול)

מטו': לא מגיע לי, לא מגיע לי (כאן צפוי לעלות צער שיהווה התחלה של פריצת דרך לתת המודע ולכוחות הריפוי אשר יש בו, פעמים רבות הרגש הראשון אשר יעלה בטיפול הוא צער ועצב על הסבל שההגנות גרמו למטופל, על הסבל שהשימוש בהגנות גרמו לחייו, יש נטייה להתלבל בין עצב כנה ואמיתי לבין השפעה הגנתית של עצב כמו חוסר אונים או האשמת אחרים וחשוב לשים לב לכך, המטפל צריך לשים לב תמיד קודם כל האם המטפל מדבר מליבו או לא ושנית האם המטופל מדבר מליבו או שממשיך לעשות שימוש בדפוסים או אז לעזור לו להתחבר אל ליבו.

מטפ: ואתה משלם מחיר כל כך גדול על כך שהרגשות שלך לא מקבלים מקום – כל הרגשות אשר מכוסים עם הכמיהה והריחוק, מחיר כל כך גדול של ריחוק רגשי בכל הקשרים בחייך, וכאן איתי, אם הריחוק הזה ימשיך הרי אתה תמשיך להיות אחד שרק רוצה ולא יכול, וזה כל כך עצוב, אתה מבין למה אני מתכוון?

מטו': כן, כן, אני לא יכול להמשיך לעשות את זה לעצמי (רואה את ההגנה שלו)

מטפ: הכוונה שאתה לא יכול להמשיך להתרחק מהרגשות שלך?

מטו': כן, אבל אני לא יכול לשמוע את מה שהחברים שלי אומרים לי שאני מרוחק, זה קשה מדי (זה סימן לכעס שקשה לו להכיל)

מטפ: כמובן, אתה אוהב אותם ויש לך רגשות מעורבים כלפיהם, ואתה לא רוצה להיות מרוחק ויש לך רגשות כלפיהם כאשר הם אומרים שאתה מרוחק, מה הרגשות כלפיהם כדי לא להמשיך להיות מרוחק וכדי להתקרב אליהם?

מטו': אני אוהב אותם, אני כל כך כועס על עצמי (כאן מתגלה הגנה נוספת של הפניית כעס כלפי עצמו)

מטפ: שמת לב מה קרה?

מטו': מה?

מטפ: אתה אוהב אותם ואז מתוך החלק שאומר שלא יכול להרגיש קרבה עלתה מחשבה שאתה כועס עלייך, שמת לב לכך?

מטו': כן, זה מה שתמיד קורה

מטפ: האם הפניית הכעס כלפי עצמך עוזרת לך להתקרב אלייך ואל החברים שלך או האם היא שומרת אותך מרוחק?

מטו': מרוחק

מטפ: כמובן, אז האם יהיה הגיוני לבחון כאן ביחד כלפי מי הכעס הזה מופנה בתוך מערכת היחסים כדי שאתה תוכל להרגיש שאתה בתוך מערכת יחסים ולא מרוחק ממנה?

מטו': למה הכוונה?

מטפ: אני מתרשם שאתה מאוד רוצה להיות בקשרים קרובים, זה נכון?

מטו': מאוד.

מטפ: ושיש לך רגשות אוהבים כלפי הקרובים אלייך

מטו': כן.

מטפ: וכאשר הרגשות האוהבים הללו עולים יש בך עוד חלק שלא נותן לך להתקרב.

מטו': נכון.

מטפ: ואז יש לך רגשות מעורבים.

מטו': כן

מטפ: והרצון שלך הוא להרגיש את הרגשות שלך בתוך הקשר נכון?

מטו': כן, כמובן.

מטפ: אבל אז הכעס שעולה מופנה כלפייך, ואתה נשאר מחוץ לקשר ובודד בכל הקשרים בחייך.

מטו': כן, זה מה שקורה.

מטפ: אז האם נוכל לעזור לך להרגיש את הכעס בתוך מערכת היחסים כדי שאתה תוכל להיות בתוך מערכת היחסים ולא מחוץ לה?

מטו': כן, אני אשמח.

מטפ: כלפי מי מתעורר כעס בתוך מערכת היחסים?

מטו': כלפי החברים שלי שהם קוראים לי שאני סגור ומבודד.

מטפ: כמה הגיוני, אתה רוצה להיות קרוב אליהם ולא אוהב שאתה מבודד, העברת את חייך בלכעוס עלייך אבל זה לא עזר וכעת אנחנו יכולים לעזור לך להרגיש את כל הרגשות שלך בתוך מערכת יחסים כדי שתוכל להרגיש קרוב בתוך מערכת היחסים עם כל הרגשות שלך במקום להיות בודד ולא יכול מחוץ למערכת היחסים.

**************************************************************************************************

שימו לב כמה הבהרות של ההגנות – המחירים של ההגנה , התערבויות המגייסות את רצון המטופל, את המטרה הטיפולית ואת המשימה הטיפולית. שימו לב איך באמצעות מיקוד ניתן בתוך מספר דקות לקבל בהירות מוחלטת על העבודה הטיפולית והברית הטיפולית המודעת. השלב הבא יהיה כמובן לחוות את כל הרגשות עד לפריצת דרך לתת המודע וחוויה רגשית מתקנת של קרבה ואינטימיות.

**************************************************************************************************

המטופל חייב להיות ברור לגבי התהליך הטיפולי כדי שכוחות הריפוי שלו יוכלו להיות אלו אשר מתגברים על הדפוסים אשר מנציחים את סבלו. חשוב מאוד להכיר בכל העת שהמטופל עושה את המיטב שהוא יכול וכי כל מה שעשה עד כה היה כמיטב יכולתו ומסיבה טובה מאוד. כאשר רגשות לא מודעים יעלו ותהיה ירידה משמעותית של ההתנגדות ושל ההגנות נוכל לדעת בברור מדוע המטופל התרחק מקשרים, תמיד תהיה סיבה מצוינת בעבר אשר הצילה את חייו ואשר כיום מנציחה את סבלו ועלינו לזכור ולכבד זאת. איננו לוקחים היסטוריה לפני שיש פריצת דרך לרגשות לא מודעים מאחר וההגנות מעוותות את ראיית המציאות ולכן המידע אשר יתקבל יהיה מכוסה בהגנות ומוטה תחת ההתנגדות. לכן אנו מבהירים כל העת את התהליך ומנסים כל העת להעצים את המתח בין הברית הטיפולית לבין ההתנגדות וזאת כדי שכוחות הריפוי שבמטופל, כל הפוטנציאל שבו, כל המוטיבציה שבו יהיו אלו אשר יניעו את חייו.

כאשר ההגנות פועלות אנו יכולים שלא לאהוב את המטופל אבל כאשר כוחות הריפוי שלו מתגלים אין מטופל שאנו לא אוהבים.

בתקווה שדברים אלו עוזרים לכולנו להיות מטפלים טובים יותר. תודה רבה על השאלות הנפלאות. מוזמנים להמשיך לשלוח לנו שאלות ואתייחס אליהן בהקדם.