מהי ההתערבות החשובה ביותר בטיפול

נשמע יומרני אבל ההתערבות החשובה ביותר בטיפול היא הזמנה לפעולה בריאה בהתאם לצורך של המטופל ברגע הנוכחי.

דאבנלו קרא לכך לחץ, אבל זה קצת מלחיץ:), אני אוהב לעשות שימוש בעברית במילה הזמנה לפעולה בריאה בהתאם לצורך של המטופל אשר עולה ברגע הנוכחי. כאשר הטיפול מתמקד בהזמנות לפעולות בריאות ספציפית ומותאמות למטופל הנמצא מולנו הרי הטיפול מאפשר למטופל לפתח מערכת יחסים בריאה עם עצמו ועם אחרים באמצעות הטיפול.

דוגמאות להזמנות בריאות יש אינספור אבל החשוב מכל הוא להתאים את ההזמנה בהתאם לצרכי המטופל ברגע הנוכחי.

מטופל אשר מתקשה להבחין בין הרגשות למחשבות לחרדה :

"מה הרגשות כלפיו על שלא הגיע למסיבת יום ההולדת שלך?"

"הוא פגע בך, זה בהחלט לצערנו מה שהוא עשה, מה הרגשות כלפיו על שפגע בך?"

"מתח בחזה זו החרדה אתה מתכוון?, נכון שיהיה נחמד להרגיש את הרגשות שלא תצטרך להיות חרד"?

מטופל אשר נראה חרד, נזמין לשים לב לחרדה בגוף לעזור לוווסת.

"מה אתה מרגיש פיזית בגוף?"

"האם תרצה לראות מה החרדה מסתירה כדי שתוכל להרגיש את כל הגוף באופן חופשי?"

מטופל אשר מתקשה לקשר בין הרגשות שלו לחרדה לדפוסי התקשרות:

"אז אנחנו רואים שהוא לא באה למסיבה שלך, הרגשת כעס כלפיו אשר עורר הרבה חרדה עם כאבי בטן ואתה נהיית חולה בסוף, אתה רואה זאת גם?"

ונמשיך עם הזמנה בריאה :

"האם תרצה להרגיש את הכעס שלך כלפיו כדי שאתה תהיה בשליטה במקום שכאבי הבטן יהיו בשליטה?

כאשר בכל דקה של טיפול יש מספר הזמנות בריאות המטופל יכול להתקדם ולעבוד בטיפול. אז למה הרבה טיפולים נתקעים?

יש לכך הרבה סיבות, נמנה מספר מרכזיות.

הראשונה והברורה מתוך הכתוב, המטפל אינו מזמין לפעולות בריאות אלא מעודד את המטופל לדבר על מה שקורה לו במקום לאפשר למטופל לעשות משהו בריא עבור עצמו בטיפול. לדבר זה תמיד נחמד אבל לא בשביל זה מטופלים מגיעים לטיפול. כמובן שההקשבה של המטפל והנכונות שלו, הקבלה האמפתיה היא חשובה ביותר בכל טיפול וטיפול לא יכול להתקדם בלעדיה 0גורמים כללים בטיפול), אל היא לבדה אינה מספיקה, המטפל חייב להזמין את המטופל לעשות משהו בריא עבורו בטיפול המותאם עבורו ברגע הנוכחי (הגורמים הספציפיים) בזכות הקשר הקרוב ביניהם ועל מנת שהקשר של המטופל עם עצמו עם אחרים יהיה כזה שהוא יוכל להביא את עצמו ואת הפוטנציאל שלו לידי ביטוי.

הסיבה השנייה שמאוד נפוצה היא שהמטפל מזמין לפעולות בריאות אבל כאשר המטופל מגיב עם דפוסי ההתקשרות המטפל הולך אחרי המטופל ולא עוזר למטופל לראות מה הוא עושה עם ההזמנה של המטפל לקשר קרוב. כך הטיפול הופך להיות מנוהל על ידי דפוסי ההתקשרות של המטופל והמטפל והמטופל יהיו מתוסכלים (שחזור).

סיבה שלישית היא שהרבה פעמים מטפלים לא באמת יודעים כיצד להגיב להגנות של מטופלים ואז הם עושים את מה שהם יודעים, בהרבה פעמים נראה שהמטפלים מנסים להוביל את המטופל למסקנה כלשהי או מתן עצה כלשהי או פרשנות והמטופל בלית ברירה נותר להסכים או להתנגד לכך, אך לא יהיה חופשי לעשות משהו עבור עצמו גם אם ההתערבות הייתה הנכונה ביותר והמושלמת ביותר, כאשר היא לא מותאמת למה שהמטופל עושה בטיפול ברגע הנוכחי ומזמינה אותו לעשות משהו בריא עבור עצמו, ההתערבות תהיה כללית ופחות מותאמת למטופל הנמצא מולנו אלא יותר למטופל שהיינו רוצים.

סיבה רביעית, הטיפול מתעלם מהרגשות שיש למטופל כלפי המטפל. הטיפול יכול לעסוק במערכות היחסים של המטופל כלפי כל האנשים בחייו ורק לא ברגשות מול המטפל. עבודה עם הרגשות ביחסי ההעברה היא אחד הדברים אשר מחזקים את הקשר הטיפולי ומאפשרים למטופל להגיע לרגשות העמוקים ביותר עם דמויות התקשרות מהעבר. כדי שזה יקרה המטפל צריך לפתח את היכולת להכיל את כל הרגשות (הבריאים ולא ההרסניים) של המטופל כלפיו, לא מדובר על לספוג עלבונות או כל התנהגות אלא רגשות בריאים אדפטיביים כלפי המטפל שהמטופל נמנע מהם ואשר מייצרים את הקשיים שלו איתם הוא מגיע לטיפול וגם בקשר הטיפולי אשר לא יכול להיות שונה.

כדי לפתח יכולות חשובה זו מאוד מומלץ לצלם את הטיפולים ולקבל עליהם הדרכה ממי שמתמחה בISTDP, כך ניתן להזמין לפעולות בריאות כל העת ולהתייחס למה המטופל עושה ביחס להזמנות הללו כדי לעזור לו להתקדם עוד ועוד בטיפול ובחייו.

בהצלחה!