למה המטפל שואל איזה רגשות עולים כלפיו בטיפול

בטיפול אנחנו מקשיבים למטופלים עם הקשיים שהם מגיעים איתם, בעיות בעבודה, במערכות יחסים, עם חברים ועוד. בזמן שהמטופלים מספרים לנו על הדברים אשר מטרידים אותם הם מתחילים לגלות לנו את דפוסי ההתקשרות שלהם. למשל הם יכולים להתחיל להתכנס בתוך עצמם, להביט לצדדים, להאט את קצב הדיבור ולעבור לשתיקות ועוד התנהגויות שונות אשר מבהירות שהמטופל נתקל בקושי לשתף את הקשיים עמם הגיע לטיפול.

אם ניקח רגע לחשוב זה מאוד הגיוני. פחות הגיוני שמטופלים יוכלו לדבר ולהרגיש בחופשיות ביחס לקשיים שלהם, הרי אם זה היה המצב הם לא היו יושבים בחדר הטיפולים. לכן, אנחנו עוזרים למטופלים לראות מה הם עושים באופן אוטומטי (דפוסי התקשרות) כאשר הם מנסים לשתף פעולה עם עצמם ואתנו בטיפול. קודם כל אנחנו עוזרים למטופלים לראות את ההתנהגות ואת התפקיד שלה :

"את שמה לב שאת מתייחסת לתקרה עכשיו ולא למה שאת אומרת ואליי? זאת יכולה להיות דרך להתרחק מקרבה עם עצמך ואיתי, את מבינה למה אני מתכוון"? מה הרגשות שעולים כלפיי שגורמים לך להתרחק כאן איתי?"

במבט ראשון זה נשמע מוזר, למה המטפל שואל על רגשות כלפיו?! והרבה מטופלים מגיבים לכך, למה אתה שואל על רגשות כלפייך, מה הקשר אלייך, אין לי רגשות כלפייך, אני עושה את כל מה שאני יכול ועוד. אלו הן תגובות טבעיות ומובנות לגמרי והתפקיד של המטפלים הוא להבהיר אותן, כמו כל דבר אחר שקורה בטיפול וצריך להיות הגיוני עבור המטופל, אחרת למה שיתקדם בטיפול :

"תודה שאת שואלת, כמובן שאת רוצה לדבר על הקשר עם בעלך, באותו הזמן אני שם לב להתנהגויות נוספות שקורות כאן בקשר שלנו, האם יש לי את הרשות להצביע עליהן כדי שהקשר שלנו יהיה כזה שנוכל לדבר בו על כל מה שאת רוצה לטובתך?

"כמובן שאת עושה כמיטב יכולתך ואני רואה זאת, באותו הזמן יש התנהגויות שעלולות לבוא כמחיצה ביני ובינך, כמו ריחוק, התכנסות, ואז יהיה לי ולך קשה יותר לעזור לך, את מבינה למה אני מתכוון?"

"זאת שאלה מצוינת, כדי שנוכל לעזור לך לרדת לשורש הקשיים שלך, חשוב שהקשר ביננו יהיה כזה שתוכלי לדבר בו באופן פתוח עם כל הרגשות שלך, אם הקשר ביננו יהיה כזה יהיה לך הרבה יותר קל לדבר על מה שתרצי".

אלן הן חלק מההבהרות החשובות לשאלה מה הרגשות אשר עולים כלפיי בטיפול.

כאשר מובהרות באופן מיידי הברית הטיפולית מתחזקת משמעותית והמטופלת רואה הגיון וטעם להרגיש את הרגשות שלה.

כך הקשר הטיפולי מקבל את מרכז הבמה באופן פתוח מתחילת הטיפול שכן דפוסי ההתקשרות עולים מהרגע הראשון בטיפול. באמצעות הבהרת המיקוד של המטפל לגבי דפוסי ההתקשרות וההתנהגויות אשר עולות ביחסי ההעברה והרגשת הרגשות עם המטפל אשר התנהגויות אלו מסתירות (מה שהיה צריך להסתיר בעבר, מתנת האהבה לדמויות ההתקשרות, כדי לקיים את הקשר וכיום מה שמייצר את סבלם של המטופלים ואת הבעיות עמן הם מגיעים לטיפול) ניתן להתחיל להבנות מחדש את דפוסי ההתקשרות אל עבר המטרות של המטופל בחיים והחשוב מכל : לדפוס התקשרות בטוח.

טיפול תמיד צריך להיות הגיוני עבור המטופל, לכן כל שאלה של המטופל היא מבורכת וכל התנהגות של המטופל מבורכת שכן אלו עוזרות למטפל לדעת במה המטופל צריך עזרה ובמה הטיפול צריך להתמקד מרגע לרגע.