גיוס רצון המטופל - טיפול בריצוי והתרסה

תופעה נפוצה מאוד בטיפול היא שהמטפלים מזמינים מטופלים להרגיש את הרגשות שלהם אבל המטופלים מזוהים עם הדפוסים וההגנות שאיתם הגיעו לטיפול כך שהזמנה זו נחוות על ידי מטופלים כרצון המטפלת ולא הרצון שלהם.

דאבנלו קרה לתופעה זו :"fishing for feelings" באותה נשימה ציין כי רצון המטופל הוא מנוע הטיפול ולכן יש להקשיב לו. במיוחד לרצון של לא להרגיש את הרגשות גם (ההתנגדות).

לכן, חשוב מאוד שהמטפל יזהה דינמיקה זו כאשר היא מתרחשת כדי לבסס טיפול שמושתת על רצון המטופל ולא משחזר מערכות יחסים מהעבר בהם המטופל היה צריך לשים עצמו בצד. משימה זו יכולה להיות קשה במיוחד עם מטופלים מסוימים אשר רגילים להתעלם מעצמם ולעיתים המטפל צריך להישאר בעמדה כפי שיתואר כאן במשך מספר פגישות עד אשר המטופל יוכל "להאמין" למטפל שהוא באמת ובתמים רוצה לתת לו את המקום. עבודה זו היא חשובה מאוד ובאה לטפל במקרים של ריצוי והתרסה מצד מטופלים, הגנות ודפוסים אשר יכשילו כל טיפול וגורמים לסבלם של המטופלים.

כיצד ניתן לזהות זאת?

*אין עלייה ברגשות

*המטופל נראה לא בטוח לגבי להרגיש את הרגשות שלו

*המטפל מנסה להזמין לרגשות ואין כל תוצאה.

*המטפל מרגיש שהוא עובד קשה מדי.

*המטפל והמטופל מתוסכלים מאחר ואין התקדמות.

*** יש מטופלים שהבהרת הדינמיקה והזמנה לפנות נגד דפוס זה של ריצוי והתרסה יכולה במהרה להחזיר או להוביל את הטיפול למסלולו ויש מטופלים שכאמור מדובר בטיפול ודפוס מרכזי והמטפל צריך להיות בעל מסוגלות רגשית ויכולת לטפל בנושא זה במשך מספר מפגשים.

הנה דוגמא לדינימקה זו ואפשרות טיפול בה :

מטו': אני רוצה להרגיש את הרגשות שלי אבל זה קשה לי.

מטפ: אני מבין את זה, זה באמת קשה, מצד אחד אתה רוצה להרגיש את הרגשות ומצד שני אתה לא רוצה (התייחסות לקונפליקט של המטפל).

מטו': אני רוצה, אני באמת רוצה. (הזמנה לקרב רצונות עם המטפל ולקונפליקט בינאישי).

מטפ: אני בטוח שאתה רוצה ומצד שני כמו שאתה אומר זה קשה לך, כל עוד אתה לא חושב שזה מה שאתה יודע שאתה רוצה לעשות כאן לטובתך זה בסדר מבחינתי, אני לא רואה איך אני אוכל לעזור לך בדרך הזו אבל אני כאן עבורך. (התייחסות לקונפליקט של המטופל, רוצה להרגיש את הרגשות ולא רוצה ויציאה מנעליים של דמויות אשר דורשות מהמטופל לעשות דברים שהוא בקונפליקט לגביהם).

מטו': אין משהו שאתה יכול לעשות? (הזמנה לקונפליקט עם המטפל מצד אחד מצד שני המטפל יכול להבין שהוא יכול לעזור למטופל להרגיש את הקונפליקט בתוכו).

מטפ: כל עוד אתה לא מחליט שלהרגיש את הרגשות שלך זה הדבר הטוב עבורך, איך אני יכול לעזור? אתה כמובן לא חייב להחליט זאת (נטרול התרסה וריצוי) נראה שאתה שם את הרצונות שלי לפני הרצונות שלך, האם זהו דפוס שאתה רוצה לעבוד עליו כאן?

מטו': אני תמיד עושה את זה. אני תמיד אחרון.

מטפ: אז מה יקרה אם תמשיך לעשות את זה כאן? אני אהיה חסר תועלת עבורך, זה יהיה עוד מקום שאתה לא תקבל את המקום.

מטו': (דמעות בעיניו). זה נכון (אומר בקול חלש)

מטפ: אהמממ. (ממתין לברית הטיפולית)

מטו': אני רוצה להרגיש את הרגשות שלי (נאמר בהיסוס).

מטפ: אני מבין זאת אבל אם להיות כנה זה לא נשמע טעון במיוחד מה שמעלה את השאלה שוב האם זה יהיה עוד מקום שאתה צריך לשים את הרצונות שלך בצד? שוב, לא עבורי אלא עבורך.

מטו': לא לא לא, נמאס לי מזה, אני לא יכול להמשיך לעשות את זה (נאמר בקול אסרטיבי) המטופל מתחיל לפנות נגד ההגנות שלו.

מטפ: אוקי, אז מה הרגשות שעולים כאן איתי?

מטו': כעס.

חשוב לטפל בהגנות אלו בתחילת הטיפול וכאשר הן חוזרות במהלך הטיפול שכן התעלמות מהן תוביל לשחזור דפוס התקשרות בטיפול, לטיפול להימשך זמן רב ולרוב ללא הטבה שכן רצון המטופל הוא המנוע של ההחלמה וזהו רצונו הלא מודע של המטופל להחלים אשר מטרת הטיפול להפכו למודע אשר מאפשר לטיפול להצליח.

בהצלחה!