איזה ברית טיפולית מניעה את הטיפול

הברית הטיפולית - הקשר הטיפולי הוא מושג שנשמע שוב ושוב בעולם הטיפול. בעוד חשוב מאוד לבחון איזה ברית טיפולית המטופל יוצר אתנו: נמנעת, מרצה, תלותית, אמיתית וקרובה רגשית, וכמובן מהו הרכיב המשמעותי שמניע אותה, כדאי לשים לב איזה ברית טיפולית המטפלים יכולים ליצור כמאפיינת מעבר לכלל המטופלים וספציפית למטופלים מסווימים. אציע כאן מספר אפשרויות. הכוונה בתיאורים שיוצגו היא שכל סוג של ברית טיפולית מציעה קשר מסוים למטופל.

ברית טיפולית - "מתי כבר תשתנה"

בתור מטפלים אנחנו רוצים לעזור, אבל אם התקשורת שלנו כלפי המטופל היא "מתי כבר תשתנה" להבדיל כמובן ששנינו עובדים ביחד אל עבר שינוי ושנינו משתנים, המטופל יקלוט תקשורת זו ויכול להגיב במספר דרכים : ירצה את המטפל ויעשה הכל על מנת להשתנות, יתריס כנגד רצון המטפל לשינוי, לא יהיה מעורב כלל בטיפול ויראה כמי שאינו מעוניין, יפחד מהמטפל הדומיננטי ואפשרות לטראומת התקשרות. ברית כזו יכולה להיווצר בקלות על ידי האופן בו המטפל מרגיש בטיפול. אם המטפל מרגיש לחץ וחרדה עליו לבדוק מדוע הוא חרד, רק כאשר המטפל פנוי רגשית לעבודה רגשית קרובה הוא יכול להיות שם עבור המטופל. לכן הזכירו לעצמכם שזה לא הטיפול שלכם מצד אחד, מצד שני עליכם למצוא בתוככם את הנוכחות הקרובה והמיטיבה שבכם עבור עצמכם עם המטופל באופן שהמיקוד יהיה במטופל ולא בכם, הזיזו את עצמכם מהדרך אבל עדיין הישארו נוכחים - נשמע מורכב? בהחלט. אבל מאפשר מקום למטופל להכיל בתוכו את מה שהוא הגיע להתמודד איתו.

ברית טיפולית - "אני אשם שאני לא מצליח לעזור לך"

להבדיל מהברית הטיפולית הראשונה כאן הכח המניע הוא - אני לא מצליח לשנות אותך ולכן אני מטפל גרוע. כל כך נפוץ נכון? מה עושים? אם אני מרגיש את האחריות על כך שהטיפול לא מתקדם, מי לא מרגיש אותה? המטופל. האם אני מרגיש את מה שהמטופל נמנע ממנו? איך מה שאני מרגיש קשור לנושא ולקשיים של המטופל בחייו. הזכירו לעצמכם שוב : זה לא הטיפול שלי, איך אני יכול למצוא בתוכי את השאלות וההתערבויות כדי לעזור למטופל לעורר את השאלות בו?

ברית טיפולית – "זה מוקדם מדי"

המטופל מעלה תכנים חשובים ו/או מתנהג באופן שחשוב לדבר עליו אבל המטפלים נמנעים מלדבר על הדברים או כי אינם שמים לב ועושים את הקישורים או מחשש שהעלאת הדברים יפגעו במטופל, הוא ייעלב, יפגע, זה מוקדם מדי, הוא יעזוב את הטיפול ועוד. למעשה, מטופלים מגיעים כדי לקבל עזרה עם התכנים שהם מעלים והאופן בו הם מתנהגים בקשרים. לכן המנעות המטפל מתכנים והתנהגויות אלו יצרו קשר טיפולי נמנע ומרוחק בו אין ביטחון לעלות תכנים כואבים, רגשיים ועוד אשר נחוצים על מנת לאפשר ריפוי. מה לעשות : אל תחליטו עבור המטופל, היו קשובים במספר רמות: ברמת התוכן, ברמה הלא מילולית, ברמה של ההדרכה שהמטופל נותן לנו : מה המשמעות של מה שהמטופל מספר לנו, תכנים של קשרים שלא עובדים, תכנים של פרידות, של נטישות, או להבדיל של הצלחות ועוד. הראו למטופל שזה בטוח לדבר אתכם בכך שתתייחסו אליו במספר רבדים כך שהוא ירגיש שאתם רואים אותו, למדו ממנו איך הוא מגיב אליכם כאשר אתם פתוחים איתו ומדברים את מה שאתם רואים בחדר באופן שקשור לנושאים שהביאו אותו לטיפול.

ברית טיפולית – "מה שחשוב זה הקשר"

זה כמובן נכון, קשר טיפולי הוא חשוב מאוד, אבל כאשר הוא תופס את המרכז הוא דווקא יכשיל את הטיפול ולא יקדם אותו. מחקרים מראים שהסתמכות גבוהה על הקשר הטיפולי תגרום לברית שלילית וכי הוא אחראי רק ב - 11% על הצלחת הטיפול. העניין הוא לא הקשר הטיפולי בין המטפל למטופל, זהו אמצעי חשוב על מנת לעזור למטופל להתמודד עם הקשיים בחייו. כאשר מטפלים שמים יותר מדי משקל על איך מטופלים מרגישים איתם, מטופלים מרגישים לא מובנים – למה המטפל על הזמן מתמקד בקשר שלנו – איך זה קשור למה שאני באתי לעבוד עליו כאן? אז כמובן שזה קשור אבל ההמטרה של הקשר באופן רחב יותר היא ליצור מרחב עבור המטופל להתמודד באופן שונה עם הקשיים בחייו ולשם כך חשוב מאוד שאנחנו לא נהיה המוקד, או שהקשר לא יהיה המוקד אלא שוב, המטופל עצמו ומה שהוא רוצה לעשות עבור עצמו עם העזרה שלנו הוא המוקד. למשל : מטפל: איך אתה מרגיש כאן איתי? מטופל: אני לא מרגיש איתך דבר, אני רוצה לדבר על הבעיות שיש לי עם החבר שלי. או : מטפל: אני רואה שאתה לא ממש כאן איתי, מטופלת: כן, אני חושבת על הקשיים שיש לי עם אמא שלי. מהצד השני של הדברים, מטופל שנמנע מכם בטיפול מקרבה רגשית, הדגש אכן יהיה על הקשר שנוצר אתכם ועם אחרים, אז חשוב תמיד להתאים את ההצעה לברית טיפולית בהתאם למה שקורה בטיפול.

ברית טיפולית – "יש לנו קשר טוב"

זה שיש קשר טוב זה נפלא, אבל הברית הטיפולית זה משהו דינמי שמתשנה כל העת. יש משברים, שינויים, רגשות שעולים כלפי קשרים טובים, כמו בחיים כך בטיפול, לא להניח שהמטופל של השבועות האחרים הוא המטופל של היום ולקבל שהקשר הוא דינמי ומשתנה ובהתאם לכך בכל מפגש אנו מציעים למטפל קשר חדש עם עצמו, עם הרגשות שלו, עם האפשרויות שלו להתמודד עם הנושאים השונים בחייו, אתנו ועוד.

ברית טיפולית – "אני אקבל רק רגשות חיוביים"

נפוץ מאוד גם כאשר מטפלים אומרים למטופל – יש כאן מקום להכל, הם יכולים להתכווץ כאשר המטופל מעלה למשל תכנים שקשה למטפל להכיל ואשר קשורים לחייו האישיים של המטפל או שהיו קשים לכל אדם להכיל. כאשר קשה לנו להכיל רגשות ותכנים של המטופל, עלינו למצוא בתוכנו – מה ההתנגדות שעולה בנו – איך אני מבין את ההתנגדות שעולה בי – כאשר המטפל יכול לקבל את ההתנגדות – להבין אותה – להרגיש את הרגשות שעולים איתה והחרדה שלו יורדת ביחד עם ההתנגדות הוא פנוי להיות מטפל אינטגרטיבי שמכיל בתוכו רגשות מעורבים. אם עולים תכנים שקשה לכם להכיל עליכם לעשות עבודה אינטגרטיבית בכם עם הרגשות המעורבים אשר עולים בכם כדי שתוכלו להציע למטופל טיפול אינטגרטיבי עם האינטגרציה אשר אתם מייצרים בכם.

ברית טיפולית - "אם נדבר על הדברים זה יעזור"

הרבה טיפולים מתמקדים בלדבר על מה שקורה למטופל להבדיל מלעזור למטופל לבחור כיצד הוא רוצה לחיות את חייו. זו אגב אחת התלונות של המטופלים (ובצדק) : כן, אני מבין, אז מה לעשות עם זה. והרבה פעמים התשובה של המטפלים : רק להתבונן בזה, זה מורכב ולוקח זמן, איך זה לראות את הקושי הזה. על מנת להבהיר, שלב הדיבור על הדברים והבנת המורכבות והדפוסים היא הכרחית אבל זה רק שלב בטיפול ולא הטיפול עצמו. להבדיל, לאחר שהמטופל רואה בברור את דפוסי הפעולה הוא בעמדת הבחירה : מטופל : אני מכיר את כל הדפוסים שלי, אני יודע שאני מרצה ואני רוצה לעשות משהו. מטפל בברית של לדבר על הדברים : אני כל כך שמחה שאתה רוצה לעשות משהו, מה אתה רוצה לעשות? אין שום דבר רע בכך, רק שהקשר עדיין הוא בגדר לדבר על הדברים ויישאר קוגניטיבי. הצעה לברית אחרת : ועכשיו שאתה רואה את הדברים, ורוצה לשנות, אלו רגשות עולים בך בפנים שאתה רוצה לעשות משהו לגבי הריצוי? זו הזמנה להתעוררות כוחות המטופל בתוכו לפנות אל מול הדפוסים שלו להבדיל מלדבר עליהם.

ברית טיפולית – "מה שחשוב זה התוכן"

לא מדובר כאן על התמקדות בגוף שמאוד נפוצה היום. התמקדות בגוף היא חשובה אבל יכולה גם להוות הסחה ועלולה להיות מאוד כללית. הראייה האינטגרטיבית של הדברים אומרת שעלינו להקשיב במספר רבדים, מה שהופך את העבודה למורכבת אך מעניינת כל כך. אם מקשיבים לרמת התוכן – הקשר יהיה קשר דל ויעסוק בחלק קטן מאוד ממה שהמטופל מביא לטיפול. לכן התמקדו במסרים לא מילוליים בנוסף לתוכן עצמו והתיחסו אליהם : המנעות מקשר עין, ישיבה שפופה, ישיבה שמסתירה חלקי גוף, ישיבה עם כרית, ישיבה זקופה ורכינה קדימה, כיווצי ידיים, אנחות של חרדה לא מודעת, סימנים שמראים על בלבול חשיבתי, יציאות תכופות לשירותים במהלך הפגישה ועוד ועוד. מה שמעלה את החשיבות של אבחנה של נתיבת פריקת החרדה בגוף – האם המטופל מרגיש בטוח והחרדה נפרקת בשרירים הגדולים או נפרקת לשרירים הרכים – בבטן, בחילות, או להפרעה בתפיסה. חשוב להדגיש שגם בגישות חוויתיות ואף בגישות ממוקדות גוף – התמקדות בחוויה עצמה של התחושות בגוף ללא אינטגרציה בין הדברים, בין תוכן, קשיי המטופל, סימנים לא מילוליים, חרדה, רגשות ועוד בשיח הטיפולי ייצרו הליך מפוצל.

ברית טיפולית – "רגשות רגשות רגשות"

כאשר מטפלים שואלים הרבה על רגשות התהליך הופך לא ברור. רגשות הם האמצעי להבנה עמוקה של מורכבות החוויה האנושית, בעוד הם הכרחיים ומהווים מצפן לקבלת החלטות בחיינו, התמקדות בהם תהפוך את האמצעי למטרה. לכן מיקוד ברגשות הוא חלק מהטיפול וחשוב לתת לו את המקום בהקשר הספציפי, בזמן המתאים ובעיקר כאשר המטופלים בתהליך של פנייה אל עבר החלטה לבריאות אל מול הדפוסים אשר עכבו אותם עד כה.

אז יש עוד ועוד וזה גם תרגיל שמומלץ לחשוב עליו – איזה ברית טיפולית אתם יוצרים עם כל מטופל ומטופל, כאשר אתם מזהים את הברית – האם היא מסייעת למטופל ומקדמת את הטיפול או שאפשר לשפר ולשדרג אותה כך שתהיה עשירה יותר. הברית הטיפולית היא פעמים רבות התוצאה של טיפול אפקטיבי כמו גם שהיא הגורם לטיפול אפקטיבי.